"לעיני כל העדה" – הנערה עם העין הנפוחה, ברכת האדמו"ר מלובביץ' והמזוזה

לעיני כל העדה (כ כז)

מעשה שסיפר הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן שליט"א: פרופסור אליעזר גרינבלד הוא מומחה בעל שם לרפואת העין. לקליניקה שלו בארצות הברית מגיעים אנשים רבים, והוא בסייעתא דשמיא ממציא להם מזור.

בעצת ידיד חיכיתי בתור לקליניקה המפוארת. עם כניסתי שטחתי בפני הפרופסור את הצרה שאני חווה בחודשים האחרונים: בתי בת ה-17 חזרה ערב אחד מבית הספר ולה נפיחות גדולה בעין. כל נסיונותינו ונסיונות הרופאים למצוא את הסיבה לנפיחות עלו בתהו.

לנפיחות נלוותה דלקת חריפה. שבעה חודשים טולטלנו מקליניקה לקליניקה וממרפאה למרפאה.

היו רופאים שסברו כי יש בעיה ברשתית העין; אחרים טענו שהבעיה היא בעור העין. פתרון מעשי לא היה להם. הפרופסור שמע את דבריי הכואבים וביקש לראות את הבת. אמרתי לו שהיא בארץ ישראל, ונעשה השתדלות להביאה.

הפרופסור קבע לי תור למחרת בשעה שמונה בבוקר. התקשרתי הביתה ובקשתי לשלוח את הבת בטיסה הראשונה לארצות הברית. לא בכל יום מסכים פרופסור כה גדול לקבל פציינטית מהרגע לרגע. בתי תחי' נחתה בנמל התעופה קנדי בשעה שש לפנות בוקר, והגענו בזמן לקליניקה.

פרופסור גרינבלד ערך בדיקה מקיפה וסריקה של מערכת העין, והבטיח בתוך שלושה ימים יגיש לנו את התוצאות. קראנו פרקי תהילים וחיכינו בצפייה דרוכה לבאות.

מנהג קבוע, היה האדמו"ר מלובביץ' זצוק"ל מגיע בכל יום לבית מדרשו בשדרת איסטרן פארקוויי בשעה עשר בבוקר בדיוק. באותו יום מיהרתי עם בתי לבית, הידוע בכינויו "770". בחוץ כבר חיכו שני תורים מימין ומשמאל.

נצמדתי לתור הגברים בצד ימין, ובתי עמדה מולי בצד הנשים. הרבי יורד ממכוניתו, וכולו אומר הוד וכבוד. הרבי מגיש לילד שעמד שם, נושא קופת צדקה, מטבע לצדקה. ואחר כך שומע ומברך את האנשים שעמדו למרגלותיו. ואז, כרחם אב על בתו, הבנתי כי זו השעה שלי.

פרצתי מתוך התור ונעמדתי מול הרבי. הרבי הרים את עיניו הטובות אלי, כמנסה להבין בשל מה הסער. הצבעתי על בתי הנערה: 'רבי, זו הבת שסובלת בעין'. הרבי כבר הכיר את הסיפור מתוך מכתבים ששלחתי כל אותה התקופה. 'רבי, הושיעני', זעקתי מנהמת לבי. הרבי הישיר מבטו ואמר: 'צריך לבדוק המזוזות. תהיה לה רפואה שלימה תיכף ומיד, ותגדלו אותה לחופה ולמעשים טובים'. 'אמן', עניתי בקול ואצתי-רצתי ליצור קשר עם הרבנית.

מסרתי לה את דברי הרבי ובקשתי כי תשלח לבדוק את כל המזוזות בביתנו, וכן את המזוזה בחדרה של בתנו בפנימיה שבה היא לומדת. הרבנית נחלצה באמונת חכמים איתנה ובדקה את כל המזוזות. במזוזה שבחדר הפנימייה נמצאה התקלה: המילה 'עיניך' היתה מחוקה.

הפלא ופלא! עיניו הצופיות למרחוק של גדול הדור. סופר ירא שמים מיהר ושם מזוזה חדשה, ופחות מיממה עברה והנפיחות בעין החלה לרדת בהדרגה. בשבת קודש הייתי בהתוועדות של הרבי. באמצע חלוקת 'לחיים' הסתובב אלי הרבי ואמר לי: 'ס'בעסערט זיך, ס'בעסרט זיך' (זה משתפר).

אכן, כעבור יומיים נעלמה הנפיחות בת שבעת החודשים כלוא היתה. נס של ממש; ועדין חיכינו לתוצאות של פרופסור גרינבלד.

ביום שני בבוקר עלינו לקליניקה, ולבנו פועם בעוז. הפרופסור הנכבד, חמור הסבר, ישב ועיניו רציניות. מצחו חרוש הקמטים בישר כי התוצאות קשות. לפתע הרים את עיניו מהתיק ושאל: 'היכן הנערה?'

'הנה היא', הצבעתי על בתי שישבה לצדי.

'לא זו', אמר הפרופסור בקוצר רוח. 'ההיא עם העין הבעייתית'.

'זאת היא, פרופסור', אמרתי בתוקף.

'אבל אין לה כלום בעיניים!' כאן הגיע תורו של הפרופסור הגדול, שאליו משחרים מקצווי עולם, להיוודע לכוחו של צדיק הגוזר – והקב"ה מקיים. (אור השבת הרב גרוסמן)