מהי מלחמת מצווה ומה ההבדל בינה למלחמת רשות? – מושגי יהדות

מלחמת מצווה

מלחמת מצווה היא מלחמה שעל פי ההלכה חייבים לצאת אליה, היציאה להילחם היא על פי המלך ולא חלה עליו חובה לשאול רשות מאת הסנהדרין, אלא יוצאים למלחמה מיידית. (רמב"ם מלכים ה, ב)

הגמרא במסכת סוטה דף מד: כותבת כי מלחמת מצוה היא כגון מלחמות יהושע לכיבוש הארץ, אבל מלחמות דוד שהיו להרווחה, דהיינו להתפתחות כלכלית לדרוש מהם מיסים ועבדים זו מלחמת הרשות. הגמרא מוסיפה כי ליזום מלחמה כנגד האויב כדי שלא יבוא עלינו זו מחלוקת תנאים בין ר' יהודה לרבנן, לר' יהודה זו מלחמת מצוה ולרבנן זו מלחמת רשות. ופסקו הרמב"ם והרע"ב כרבנן. ובירושלמי הוסיפו כי אם הגויים יזמו תחילה מלחמה כנגדנו גם לדעת רבנן מצוה לצאת להילחם בהם ולהציל אחינו מידם.

ע"פ זה פסק הרמב"ם בהלכות מלכים פרק ה הלכה א כי ישנם 3 סוגי מלחמות מצוה:

1. "מלחמת שבעת העממים" - מלחמה נגד שבעת העממים. לדעת הרמב"ם כוונת הגמרא 'מלחמות יהושע לכבוש' היינו דווקא כנגד שבעת העממים, שכיום כבר אבדו ובטל זכרם.

2. מלחמה נגד עמלק - מלחמה נגד האויב המרכזי של עם ישראל במשך כל הדורות שנלחם ראשון בישראל כשיצאנו ממצרים.

3. מלחמת "עזרת ישראל מיד צר" – מלחמה שמטרתה להציל את ישראל מפני אויב שקם להילחם נגדו.

ישנן מלחמות נוספות שהגדרתם כמלחמת מצווה נתונה במחלוקת:

1. מלחמת מנע – מלחמה מול אויבים המאיימים על עם ישראל אך עוד לא פתחו במלחמה

2. מלחמת כיבוש ארץ ישראל בזמן הזה - תלוי בשאלה האם מצוות ירושת ארץ ישראל הייתה קיימת רק בימי יהושע או שהיא מצווה קבועה לדורות.

במלחמת הרשות ישנם כאלו הפטורים מלהתגייס למלחמה. דין זה נקרא חזרה מעורכי המלחמה, והם כוללים את מי שבנה בית ועדיין לא התחיל להתגורר בו או שהוא עדיין בשנה הראשונה למגורים בו, מי שנטע כרם ועדיין לא בצר אותו אפילו פעם אחת או שהוא עדיין בשנה הראשונה לשימוש בכרם, והמאורס שעדיין לא התחתן או שהוא בשנה הראשונה לנישואיו. אך במלחמת מצווה כולם מחויבים להצטרף למלחמה חוץ מהירא ורך הלבב שהוא חושש ממלחמה שמתבקש לשוב לביתו כדי לא להכניס מורך וחולשה בקרב הלוחמים.