הלכות "בין אדם לחברו": שמירת סוד, כבוד הרב בשעת דרשה, ולשון הרע בכתב ועל קרובים

ח. שמירת סוד

אדם שחברו ביקש ממנו לשמור סוד, ואחרים שואלים על אותו סוד רשאי לומר איני יודע ואין בזה איסור שקר (שו"ע יח א ופת"ש)

ט. כבוד הרב בשעת הדרשה

כאשר רב דורש יש להתייחס לדבריו בכבוד גדול והערכה לא יעיין בספר או ישוחח עם חברו בשעה הדרשה. ואלו היוצאים בשעה דרשה בין מנחה לערבית מחלישים את כח הרב ומבטלים תורה. וכן יציאה באמצע שיעור מתפרשת כהלבנת פנים ולכן על התלמיד לומר לרב לפני השיעור שיש לו צורך לצאת וכך הרב לא יעלב.

י. ניקוי הרגליים לפני בית הכנסת

יזהר לנקות את רגליו קודם שנכנס לבית הכנסת כמו שאמר שלמה "שמור רגליך כאשר תלך אל בית האל-הים".

יא. לשון הרע בדיבור ובכתב

לשון הרע פירושו העברת מידע שיש בו גנאי או חשש צער או נזק על חבירו בין בדיבור בין בכתב. [ולכן מי שמקבל על עצמו תענית דיבור אינו רשאי להתכתב עם אנשים]

יב. לשון הרע על עצמו ועל אשתו

מותר לספר על עצמו לשון הרע באופן שאין חשש חילולו ה', אך על אשתו אין היתר לדבר ואין אומרים בזה אשתו כגופו (שו"ת הראשל"צ סי' טז)

יג. לשון הרע על קרובי משפחה

האיסור לדבר לשון הרב שייך גם אם מדבר על קרובי משפחה כגון על בנו או אחיו.