"גמלים מניקות" – חלב הנכרי, ברכת החתם סופר וביטול הגזירה על הישיבות

גמלים מניקות ובניהם שלושים (לב טז)

סיפור

מסופר שבימי החתם סופר זצוק"ל. יצאה גזירה מאת שר החינוך ההונגרי לפיה חל איסור ללמוד תורה בישיבות, ובחורי ישראל נדרשו ללמוד במשך כל היום לימודי חול ככל ילדי הונגריה.

כמובן, שאז החלו ראשי היהודים בפעילות נמרצת כדי למנוע ולבטל את רוע הגזירה וביקשו פגישה עם שר החינוך, אולם הלה שהיה ידוע כשונא ישראל בכל מאודו סירב לקבלם ועמד על דעתו כי יש לקיים את הנחוייתיו.

רק לאחר השתדלות ותחנונים מרובים ניאות השר לקבל את ראשי הקהילה היהודית לפגישה, אבל בתנאי שזו תהיה בשעת ארוחת הבוקר, כשבכוונתו להשפילם ולבזותם בהראותו את חוסר נכונתו לכל שינוי בהנחוייתיו.

לפני צאתם של ראשי המשלחת לפגישה הגורלית, הלכו לביתו של רבי משה סופר הלוא הוא "החתם סופר", ובקשו ממנו שייעץ להם ויברך אותם להצלחה. החתם סופר ברכם בחום רב, והזהיר אותם לבל יכשלו בשום איסור וישמרו על דיני התורה בכל מחיר. חברי המשלחת התפלאו על דבריו, שהרי חס ושלום לא מתכוונים לעבור על איסור כלשהו, אך כיון שיצאו הדברים מפי קדוש שמרו חברי המשלחת את הדברים בליבם.

כשהגיעו לבית השר, ציוה השר מהמשרתת שתכבדם בספל קפה עם חלב. כששמעו חברי המשלחת כי הכיבוד כולל חלב האסור לשתות מדין חלב נכרי, חלפה תזזית של רעד בליבם ודברי הנבואה של החתם סופר, ברור היה להם כי צפה מראש את ההתרחשויות והאיסור שהטיל עליהם חיזק את ליבם לקראת הבאות. חברי המשלחת התנצלו בפני השר על שהם מנועים מלהתכבד בספלי הקפה בשל האיסור לשתות חלב נכרי. השר החל לגלות ענין בנושא, ושאל אותם: "מדוע חלב נכרי אסור בשתיה?" חברי המשלחת הסבירו הסיבה היא משום שחכמינו חששו שמא התערב שם בטעות חלב טמא. ארשת ניצחון נראתה על פניו של המארח ואמר: "חשש זה שהעליתם בדבריכם קיים רק בגוי המחזיק במינים רבות של בהמות, אולם בחווה שלי יש רק פרות, א"כ אין לכם כל מניעה מלשתות מהחלב המוגש לפניכם". לאור מאמצי השכנוע של השר הגוי, גברה עוד יותר התחושה בליבם של חברי המשלחת, שבדיוק למאורע זה התכוון מורם ורבם כאשר ציוה עליהם שלא להיכשל באיסור כלשהו, והחליטו לעמוד על דעתם בעקשנות וניסו להסביר לשר שבחלב של נכרי יש איסור בכל מקרה, ולכן אין הם רוצים לטעום מהכיבוד.

עכשיו רתח דמו של השר, ובקצפו ציוה להביא לפניו את המשרתת, ושאל אותה: "אמרי נא לי, מאיזה בהמה הבאת את החלב הזה"? לפליאתו של בעל הבית ולתדהמתו התחילה המשרתת לגמגם: "החלב הוא של פרה, אבל יש כאן גם..." צעק עליה השר: "מה יש כאן גם?! אמרי מיד", המשרתת נפלה ארצה בפיק ברכיים, ובשל הפחד שהיה לה נקשו איבריה זה לזה ואמרה בקול רועד: "כאשר הודעת לי לפני שעה על האורחים המגיעים אליך לארוחת הבוקר, ובקשת שאחלוב במהירות את אחת הפרות ואכין ספלי קפה. עשיתי ככל אשר ציויתני ואף מזגתי כבר את החלב לתוך הקנקן שהיה אמור להיות על שולחנך, אך לפני תחילת הסעודה נשפך מרוב החיפזון החלב שבקנקן. הייתי אובדת עצות ולא ידעתי מה לעשות, כשלפתע עלה רעיון במוחי – עליתי במהירות לביתו של סגנך המתגורר ממול והמחזיק בחווה של גמלים וביקשתי ממנו שימלא את הכד בחלב של נאקה...

אני מתחננת על נפשי ומבקשת שתחוס עלי, אדוני השר. כי אלמלא הייתי בטוחה שחלב גמלים טעים יותר מחלב פרה לא הייתי עושה זאת, וכיון שידעתי שיש לך אורחים חשובים לא הססתי מלערב את החלב המשובח בתוך החלב שהנך רגיל לשתות מידי בוקר".

כששמע השר את דברי המשרתת, לא יכול היה שלא להביע את התפעלותו מחכמה של תורת ישראל, והודיע לחברי המשלחת כי שליחותם הוכתרה בהצלחה, באומרו כי נוכח לראות בחוש כי משה אמת ותורתו אמת, ומיד הורה לבטל את הגזירה על הישיבות. (עונג לשולחן שבת)