החתם סופר – תולדות חייו וסיפורים

תולדות חייו בקצרה

רבי משה סופר נולד בפרנקפורט דמיין בשנת 1762. רבותיו היו רבי נתן אדלר, שאחריו הלך גם כשעבר לבוהמיה, ורבי פנחס הלוי הורוביץ בעל ״ההפלאה״, רבה של פרנקפורט. שם ספריו, ״חתם סופר״, הוא ראשי תיבות של ״חידושי תורת משה סופר״, ובו הוא מוכר עד היום.

אחרי כהונה ברבנות בדרזניץ שבמורביה ובמטרסדורף שבהונגריה, נבחר בשנת 1806 לרבה של פרשבורג, אז מן הקהילות החשובות באירופה. בעיר הקים ישיבה שמנתה מאות תלמידים, הגדולה בישיבות מרכז אירופה בדורו, ותלמידיו כיהנו ברבנות בקהילות רבות בהונגריה ומחוצה לה. אשתו השנייה הייתה בתו של רבי עקיבא איגר.

בימיו התפשטה תנועת הרפורמה בגרמניה ובהונגריה, והחתם סופר עמד בראש המתנגדים לה. ביטוי שטבע, ״חדש אסור מן התורה״ – במקור מימרה הלכתית על התבואה החדשה – נעשה לסמל של עמדתו: שמירה על המסורת ועל המנהג בלי לשנות דבר. השקפתו עיצבה את היהדות האורתודוקסית בהונגריה לדורות.

ישיבת פרשבורג שהקים החתם סופר המשיכה לפעול אחרי פטירתו בהנהגת בנו, רבי אברהם שמואל בנימין סופר, בעל ״כתב סופר״, ואחריו בהנהגת נכדו, בעל ״שבט סופר״, עד השואה. בין תלמידיו המובהקים היו רבי משה שיק (מהר״ם שיק) ורבים מרבני הונגריה בדור שאחריו. החתם סופר כתב גם צוואה מפורסמת לבניו ולתלמידיו, ובה חזר על עמדתו בשמירת המסורת, בלבוש ובשפה, ובהתרחקות מן החידושים שהביאה תנועת ההשכלה. בבית מדרשו נהג לשלב לימוד עיוני עמוק של הגמרא עם פסיקה למעשה, ותלמידיו יצאו מן הישיבה מוכנים לכהן כרבנים ודיינים. בתשובותיו התייחס גם לשאלות חדשות שהעלו השינויים הכלכליים והטכנולוגיים של דורו. דרשותיו נאספו בספר ״דרשות חתם סופר״, ובהן דברים שנשא בשבתות מיוחדות, כמו שבת הגדול ושבת שובה, ובאירועים בחיי הקהילה ובחיי המדינה, ונלמדות עד היום.

תשובותיו, ״שו״ת חתם סופר״, עוסקות בכל חלקי השולחן ערוך ונחשבות מן הספרים היסודיים בספרות השו״ת. כתב גם חידושים על הש״ס ופירוש ״תורת משה״ על התורה. החתם סופר נפטר בכ״ה בתשרי ת״ר (1839), ונקבר בפרשבורג. בית הקברות הישן שבו נקבר נשתמר בזמן מלחמת העולם השנייה ואחריה, ומשמש היום מקום עלייה לקבר.

תורתו ושיטתו

תורתו של החתם סופר משלבת בקיאות עצומה בתלמוד ובפוסקים עם עמידה עקבית על כוחו של המנהג ושל המסורה. לדעתו, שינוי בדרכי הקהילה – גם כשאינו אסור במפורש – פוגע ברציפות של התורה שבעל פה, ולכן יש להיזהר בו.

בתשובותיו הוא מנמק את פסקיו בהרחבה, דן בשאלות של רפואה, מסחר, יחסים עם השלטון וחיי הקהילה, ומשמש מקור לפוסקים בכל הדורות שאחריו.

ללימוד באתר: שולחן ערוך

השפעתו על הדורות

השקפתו ותלמידיו עיצבו את היהדות האורתודוקסית בהונגריה, ומשם את חלק גדול מן העולם החרדי של היום. ישיבת פרסבורג נוסדה מחדש בירושלים אחרי השואה, ושו״ת חתם סופר נלמד בכל בית מדרש להוראה.

ספריו ותורתו

• שו״ת חתם סופר – אלפי תשובות בכל חלקי השולחן ערוך. לשאלות ותשובות באתר ←
• חידושי חתם סופר – חידושים על מסכתות הש״ס. לש״ס ←
• תורת משה – דרשות ופירושים על התורה.

יום ההילולא

יום ההילולא של החתם סופר חל בכ״ה בתשרי. נקבר בבית העלמין היהודי הישן בפרשבורג (ברטיסלבה), שנשתמר כמבנה תת-קרקעי. השנה הוא יחול בכ״ה תשרי תשפ״ח, יום שלישי, 26 באוקטובר 2027 (בלוח השנה).

לחישוב יום השנה של כל נפטר: מחשבון יארצייט.

הסיפורים

• "גמלים מניקות" – חלב הנכרי, ברכת החתם סופר וביטול הגזירה על הישיבות

  בימי החתם סופר גזר שר החינוך ההונגרי איסור על לימוד תורה בישיבות. החתם סופר הזהיר את המשלחת לבל ייכשלו בשום איסור, ובבית השר סירבו לשתות חלב נכרי למרות טענת השר שבחוותו יש רק פרות. אז התברר שהמשרתת עירבה חלב גמלים, והשר שהתפעל מחכמת התורה ביטל את הגזירה.

  מתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה", גיליון 343, פרשת וישלח תשפ״ב

  לסיפור המלא ←

• "ואת הנפש אשר עשו בחרן..." (י"ב, ה) - "אליהו מלאך הברית עמד לצדי" - ספור מדהים

  וברש"י: שהכניסן תחת כנפי השכינה, אברהם מגיר את האנשים ושרי מגירת הנשים, ומעלה עליהם הכתוב כאלו עשאם.

  מתוך עלון "בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ", עלון 802

  לסיפור המלא ←

• קחו עמכם דברים ושובו אל ה'! ספור מדהים

  בישיבתו של 'החתם סופר' זצ"ל בפרשבורג, היו הבחורים שומעים את שעוריו בסדרה אחת שארכה שלוש שנים. במשך סדרה זו למדו עשרים וארבע סגיות, ובשנה הרביעית היו מתחילים…

  מתוך עלון "בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ", עלון 797 · שבת שובה ויום הכיפורים – האזינו

  לסיפור המלא ←

• "שאהו בחיקך..." (י"א, י"ב) - תקוה שזו תהיה אבן קטנה - ספור

  מספר על הרב יוסף זלמן ריבלין זצ"ל, בעל גמ"ח (גמילות חסדים) גדול להלואות, שנוהג היה להכניס אבן קטנה בתוך מעטפת כסף ההלואה.

  מתוך עלון "בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ", עלון 781

  לסיפור המלא ←

שאלות נפוצות