"משיב רעה תחת טובה" – הכרת הטוב: מדוע החיו אליהו ואלישע דווקא את בני מארחיהם?

משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו (משלי יז יג)

יש הרבה מפתחות לחיים, אבל יש מפתח אחד גדול ומרכזי שמי שמשתמש בו, נפתחים בפניו כל השערים... והוא נקרא "הכרת הטוב".

שלמה המלך מלמד אותנו כאן שמי שקיבל טובה מחברו ולא החזיר לו טובה אלא להיפך גמל לו רעה, עונשו שדברים רעים ירדפו אותו כל ימי חייו! צרה אחר צרה, רעה אחר רעה... ולמה? כי יסוד החיים הוא להכיר טובה למי שעשה איתך טובה.

ידוע שאליהו הנביא ואלישע עשו "תחית המתים". מתי? בספר (מלכים א' פרק יז) מסופר שאליהו הנביא התארח אצל אישה אלמנה שהיה לה בן יחיד, באותו זמן היה רעב בארץ ונשאר לה רק מעט אוכל בשבילה ובשביל בנה, אליהו הנביא ביקש ממנה שתאכיל אותו ובתמורה הוא יברך אותה שכד הקמח שלה לא תגמר וצפחת השמן לא יחסר ובאמת כך היה. מיד לאחר מכן, הבן חלה עד שמת. היא פנתה לאליהו, והוא העלה אותו לעלית הגג והתפלל לה': "ה' א-להי, תשיב נא נפש הילד הזה על קרבו" ומיד: "וישמע ה' בקול אליהו ותשב נפש הילד על קרבו ויחי". גם אלישע החיה את בן השונמית כמו שכתוב בספר מלכים (ב פ"ד): "ויבא אלישע הביתה והנה הנער מת מושכב על מיטתו", גם הוא התפלל עליו ומיד נאמר: "ויפקח הנער את עיניו". שואל המדרש (שמות רבא פרשה ד') שאלה עצומה! תארו לעצמכם שהייתם מקבלים אפשרות להחיות מת, את מי הייתם מחיים?? מן הסתם מישהו מהמשפחה! אליהו ואלישע קבלו לרגע מסוים את המפתח של תחית המתים – למה לא הלכו לקברות אבותיהם ומשפחותיהם והחיו אותם?! תשובת המדרש: "כי הם רצו להכיר טובה לאכסניה שלהם!!" עד היכן מגיעה "הכרת הטוב" – מדהים!! (5 דקות)