"וידבר אלוקים... ויאמר אליו אני ה'" – ממידת הדין למידת הרחמים, ותשובת הבעש"ט על הגלות

וידבר אלוקים אל משה ויאמר אליו אני ה' (ו ב)

התחיל במידת הדין אלוקים וסיים במידת הרחמים, אני ה'! אומר המדרש. ביקשה מידת הדין לפגוע במשה על שהתריס לפני הקב"ה – למה הרעות לעם הזה ולמה זה שלחתני? והצל לא הצלת את עמך! אך כאשר ראה הקב"ה שכל כעסו של משה בא בגלל צערם של ישראל, חזר ונהג בו במידת הרחמים. שנא' ויאמר אליו אני ה' מידת הרחמים.

מסופר על הבעש"ט, שבא אליו חסיד וטען אולי גלות ישראל היא גזירת הקב"ה ואין לנו להלחם נגד גזרותיו של הקב"ה, אמר לו הבעש"ט, לו היית בדורו של המן הרשע, לא היה נשאר זכר לעם ישראל! כי הרי גזירת המן נגזרה מן השמים, אך מזלנו הוא שמרדכי הצדיק לא התייאש ולא נח ולא קיבל זאת כגזירה מן השמים (צפיחית בדב"ש)