הלכות ברכות: פרי שדרכו להיאכל מבושל, ספק העץ או האדמה, ומשקה שאינו נהנה ממנו

ז. פרי שדרכו להיאכל מבושל ואכלו חי

פירות וירקות שדרכם להאכל חיים ומבושלים מברך עליהם כברכתם, אך פירות או ירקות שדרכם להאכל מבושלים ואכלם חיים מברך עליהם שהכל נהיה בדברו (שו"ע רב, ב)

על פי האמור האוכל קישוא חי או תפוח אדמה חי עליו לברך "שהכל", והאוכל תמר מבושל [יש אנשים ששמים בחמין] מברך שהכל כיון שהשתנה טעמו.

ח. ספק אם לברך העץ או האדמה

כל פרי שיש ספק אם לברך עליו בורא פרי העץ או האדמה, לכתחילה יש לברך עליו האדמה, אמנם אם טעה וברך בורא פרי העץ יצא בדיעבד (חזו"ע עמ' קמז)

ולכן אם ברך על פרי עץ קודם שאכל את הבננה אינו רשאי לברך על הבננה, אלא אם כן כיוון כוונה נגדית שלא לפטור.

ט. משקה שאינו נהנה ממנו

השותה יין או משקה חריף ואינו נהנה כלל משתייתו, אם מרגיש סלידה מהמשקה אינו מברך עליו כלל, אך אם יש לו מעט הנאה על ידי הדחק יברך (שו"ע רב, ד)