הלכות שמיני עצרת לבני אשכנז: נוסח התפילה, אבל בהקפות, "חזק" לחתן תורה ובן חו"ל

א. נוסח התפילה

הנוסח בתפילה – "את יום שמיני חג העצרת הזה", אם אמר בטעות "את חג הסוכות", כל זמן שלא סיים את הברכה חוזר ל"ותתן לנו", אם עקר רגליו – לא חוזר. כי יש בזה ספק (משנה ברורה תרס"ח סק"ב)

ב. אבל בהקפות שמחת תורה

האבל על אביו ואמו בהקפות שמחת תורה – ישנם מנהגים שונים: הגרי"ש כתב שאבל יכול להשתתף בהקפות וגם בריקוד, רק צריך למעט יותר ממה שרגיל. ומותר לאבל להשתתף בסעודה לכבוד חתני תורה ובראשית (תרס"ט סק"ח) (קובץ תשו' ח"ב ס' לז) הגרש"ז סבר שמותר לו להקיף הקפה אחת עם הס"ת, אך לא ירקוד (כך הורה לרבי יצחק ברודיאנסקי כשהיה בתוך שנה על אביו) ואף שהדבר כאבלות בפרהסיה, הוא כמשגיח בישיבה, מ"מ הורה לו שלא לרקוד. החזו"א נהג כאשר היה באבל על אמו.

ג. אמירת "חזק" לחתן תורה

חתן תורה שעלה בסיום פרשת וזאת הברכה, לא יאמר "חזק", שהרי צריך לברך אחר כך נותן התורה. ואמירת "חזק" הוי הפסק בין הקריאה לברכה. ה"קהילות יעקב" ורבים סוברים שהעולה לתורה כן אומר עם הקהל "חזק" וזה לא נחשב להפסק.

ד. בן חוץ לארץ בשמחת תורה

בן חוץ לארץ הנמצא בארץ ישראל לא יאכל בשמחת תורה בסוכה. והוא רשאי להשתתף בריקודי ההקפות של בני ישראל, ואין חשש לריקוד אסור ביום טוב. (הגרש"ז)