"והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה" – העיוור והאבוקה

והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה (כח כט)

אמר רבי יוסי כל ימי הייתי מצטער להבין פסוק זה וכי מה איכפת לו לעיוור בין אפילה לאורה? עד שבא מעשה לידי: פעם הייתי מהלך באישון לילה באפילה וראיתי עיוור שהיה מהלך בדרך ופנס בידו, אמרתי בני, אבוקה זו למה לך? אמר לי כל זמן שאבוקה בידי בני אדם רואים אותי ומצילים אותי מקוצים, ברקנים ובורות. (צפיחית בדב"ש)