"ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת" – חומת המגן של שלוש שעות לימוד רצופות

ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת (כז כו)

סיפור

לפני כמאה שנה היו בירושלים שני סוחרים שהיו מרבים לנסוע לתורכיה לקנות סחורה. היו חברים טובים מאוד, והקפידו כל יום אחר הצהרים ללמוד תורה שלוש שעות ברציפות. גם בזמן שהם היו בדרכים, הם לא היו מוותרים על קביעת העיתים ללמוד. ועשו תקיעת כף ביניהם שהראשון שיפטר מן העולם, יבוא לחברו לספר מה מתרחש בעולמות העליונים...

יש כאלה שמעניין אותם מה קורה בבריטניה, או מה המצב של דאע"ש, אבל נקיי הדעת של ירושלים ענין אותם לדעת מה נשמע ברקיע של מעלה.

לאחר שאחד מהם נפטר, הוא ירד אל חברו בחלום ואמר לו: מה נעשה למעלה, אני לא יכול לספר, כי כל זמן שאתה עדין בחיים, אתה בכלל לא תבין...

אבל דבר אחד אני יכול לספר לך: כשהגעתי לבית דין של מעלה, ערכו לי משפט. מצד אחד הגיעו כל מלאכי הזכות והמצוות, ומצד השני הגיעו כל מלאכי חבלה של העבירות...

ה' ישמור ויציל, אתה תחוש על העצמות שלך את הפסוק של מי יצדק לפניך כל חי... פחד פחדים!

אבל לפתע יצקו חומת בטון ביני ובין מלאכי החבלה, ויצאה בת קול שאני הולך לגן עדן. זהו, כל הפחד נעלם כלא היה...

אך חשבתי לעצמי כאן זה עולם האמת?!

לאן נעלמו כל העבירות שלי?!

ושוב יצאה בת קול ואמרה: החומה הזו נוצרה בזכות שלוש השעות שלמדת רצוף, זה לא נותן למשפט להדיין הלאה, זו חומת מגן!

אמר לו אותו נפטר לחברו: תדע לך שכאן זה לא מעלית. אי אפשר לעלות ולרדת מתי שרוצים...

כל הסיבה שאני ירדתי לכאן לספר לך את זה, היא בשביל שתדע ותפרסם שרק הרציפות שבלימוד התורה היא שעמדה לי. אם החומה לא היתה רצופה והיו בה חרכים, סדקים וחורים, כל מלאכי החבלה היו מצליחים להסתנן חזרה למשפט...