הכד של מאה זלוטי – הנערה מבריסק ששמרה שבת בחנות הוריה

ויום השביעי שבת לה' אלו-קיך לא תעשה כל מלאכה (ה יד)

סיפור

מעשה נפלא סיפר הגרי"ז סולובייצ'יק זצ"ל, רבה של בריסק:

בחורה צעירה כשרה וחסודה הייתה בחנות לכלי- בית. נכנס גוי לחנות ושאל על מחירו של כד, הבחורה נקבה בסכום עתק, שמחירו מאה זלוטי!' הגוי התווכח עם הנערה על מחירו של הכד וצעק לעברה: 'היה לא תהיה!' ובזעם הנחית את אגרופו על הדלפק.

הויכוח העירני משך את תשומת ליבם של העוברים ושבים שנהנו לראות את חושה המסחרי המפותח של הנערה, כיצד אומרת לקונה את מחיר הכד ולאחר מכן נפנית לעניינה כאילו אין היא מעוניינת כלל שיקנה אותו.

הקונה הזועם פנה אל קהל הסקרנים ושיתף אותם במתרחש. אני מבקש לקנות את כד הנחושת הפשוט הזה שמחירו לכל היותר חצי זלוטי, והיא ברוב חוצפתה מעיזה לבקש עבורו מאה זלוטי!

אמרו לו שוב מאוחר יותר, אנו מכירים את הוריה, הם יתנו לך את הכד במחירו הסביר. הגוי נכנס אל החנות, הניף את הכד הזעיר והראה לכל הנוכחים את המחיר הרשום בתחתיתו: "רבע זלוטי, הלוא כן?' פנה אל הנערה, והיא בשלה: אדוני הנכבד, מאה זלוטי, לא פחות אפילו לא בתשעים ותשע זלוטי.

משנואש הגוי מהויכוחים עם הזבנית הרהר בליבו: ילדה זו משוגעת, אחזור בעוד שעה כשהוריה יהיו בחנות ואקנה את הכד במחיר המתאים.

הנערה מצידה פנתה אל פינת החנות וכשסידור בידיה עמדה והתפללה תפילת מנחה של שבת.

טעות הייתה בידו של הגוי. הנערה לא הייתה משוגעת, הייתה זו תוצאה של החינוך אותו קיבלה בביה"ס. הוריה, יהודים שלא שמרו תורה ומצוות, משנודע להם שבעיירתם בריסק - עומד להיפתח בית-ספר, רשמו אותה אליו, למרות היותו בי"ס אורתודוקסי "בית יעקב" וחשבו לעצמם: נו, מילא, שתלמד אצל החשוכים, העיקר שתעשה משהו, וכשנפלה ההחלטה הוסיפה האם ואמרה לבעלה: ביני לבינך, אולי גם תהיה יותר מתורבתת עקב החינוך האיכותי.

מעולם לא חלמו על התוצאות שיעלה להם מצעד זה. הבת תפסה את העסק ברצינות ובגיל התבגרות החליטה 'אני שומרת מצוות'. באותה שבת בה אנו עוסקים, נסעו הוריה למרחצאות ואמרו לה: 'טויבע'לה, הבוקר את מנהלת את החנות במקומנו'.

הילדה לא יכלה לסרב להוריה וגמרה בליבה: 'אפתח את החנות, אך מאומה לא אמכור ויהי מה'.

משום מה היה נראה שהגוי החליט שהוא דוקא יכריחה למכור נגד רצונה. כל שעה שעתיים נכנס אל החנות ושואל, הוריך הגיעו, והיא בפרצוף תמים ענתה, לצערי לא. והוסיפה ואמרה לגוי העקשן, לא תקבל את הכד בפחות ממאה זלוטי! יודעת היא ש'רצון הבורא קודם לרצון ההורים', ומשתדלת היא לעשות זאת בחכמה.

חמתו של הגוי בערה בו, וכי מי לימד את היהודונת להתחצף כל כך! ניסה בשידולים רכים ובצעקות רמות והבחורה בשלה.

חלפה השבת כשבכל שעה הגוי מעלה על פניו סבר פנים נעימות, נכנס אל החנות ומשתדל לשכנע את המוכרת למכור ויוצא עצבני וכעוס.

הנערה פסעה שלוש פסיעות לאחוריה וסיימה בדבקות בתפילת "עלינו לשבח". לאחר שעה קלה, משנצצו הכוכבים בשמים, הופיעו הוריה שחזרו מהדאצ'ה, והנה שומעים הם משפטים מוזרים שמשמיע הגוי העומד מול דלפק חנותם.

האב היסה את ילדיו והמשפחה כולה עשתה אוזניה כאפרכסת.

'אומר לך את האמת', אמר הגוי – בניתי בית חדש, ריהטתי את הסלון ברוב פאר והדר, והבוקר, כשעברתי ליד החנות, ראיתי את הכד שבדיוק מתאים לשולחן הסלוני הנמוך העומד ליד מכתבתי הסולנית, או אז החלטתי כי כד זה יהיה שלי. אין אני רגיל לוותר על החלטתי ומשום כך אכנע לדרישתך המופרזת. הביאי את כד הנחושת הפשוט ואשלם לך תמורתו מאה זלוטי כדברך.

תדהמת ההורים גברה כשראו את בתם אורזת את הכד השווה חצי זלוטי, אותו כד ביש מזל שהתגלגל בחנותם ממדף למדף זה שנים רבות בלא שיש לו דורש, לא פעם אף שימש כפח אשפה קטן לימים מספר, ועתה נרכש במאה זלוטי!!

מאז אותו יום, אחר שראו ההורים מהו שכר שמירת שבת, נפתח ליבם אט אט עד שהפכו לבעלי תשובה גמורים.

איזה מוסר מרומם ונפלא. הא לך הנהגה נפלאה של בת ישראל תמימה וכשרה השומרת על קדושת השבת בתעצומות נפש. (אור דניאל)