מאורות האריז"ל: אהבת ה', אהבת החברים לפני התפילה, והנהגות בתפילה

אהבת ה'

הנה בפסוק ואהבת תכוין לקיים מצות עשה שנצטוינו לאהוב את השם יתברך, והיא מכלל הרמ"ח מצות עשה. (שער הכוונות, דרוש ח' מדורשי קריאת שמע דף כו).

אהבת החברים

קודם שהאדם יסדר תפילתו בבית הכנסת מפרשת העקידה ואילך, צריך שיקבל עליו מצוות ואהבת לרעך כמוך, ויכוין לאהוב כל אחד מבני ישראל כנפשו כי על ידי זה תעלה תפילתו כלולה מכל תפילות ישראל ותוכל לעלות למעלה ולעשות פרי. ובפרט אהבת החברים העוסקים בתורה ביחד, צריך כל אחד ואחד לכלול עצמו כאילו הוא אבר אחד מן החברים שלו, ובפרט אם יש להאדם ידיעה והשגה לדעת ולהכיר לחבירו בבחינת הנשמה. ואם יש איזה חבר מהם בצרה צריכים כולם לשתף עצמם בצערו, או מחמת חולי או מחמת בנים ח"ו ויתפללו עליו. וכן בכל תפילותיו וצרכיו ודבריו ישתף חבירו עמו. ומאוד הזהרני מורי ז"ל בענין אהבת החברים שלנו. (שער הכוונות, ענין ברכת השחר דף א ע"ב)

הנהגה בתפילה

הזהרני מאוד מורי ז"ל שלא להכניס האצבע לתוך האוזניים כדי לנקות הזוהמא שבהם בתוך התפילה כלל, מהתחלת הברכות עד גמר עלינו לשבח, ואם עשה כך צריך נטילה.

גם מעולם לא התפלל בקול רם, אפילו סדר התפילה של מיושב, כגון: הזמירות וכיוצא בהן. להורות הכנעה ואימה ויראה לפני השי"ת. ואמנם ביום השבת היה מרים ומגביה קולו בנעימה בתפילה דמיושב, יותר מעט ממה שהיה עושה בחול, ואף זה לא היה עושה אלא מפני כבוד השבת. (שער הכוונות ד"א ע"ג)