האר״י הקדוש – תולדות חייו וסיפורים

תולדות חייו בקצרה

רבי יצחק לוריא נולד בירושלים בשנת 1534. אביו, רבי שלמה לוריא, היה ממשפחה אשכנזית, ומכאן הכינוי ״אשכנזי״; הכינוי ״האר״י״ הוא ראשי התיבות ״האלוקי רבי יצחק״ (ויש אומרים ״אשכנזי רבי יצחק״). אביו נפטר בילדותו, ואמו עברה עמו למצרים, לבית אחיה, רבי מרדכי פרנסיס.

במצרים למד האר״י נגלה אצל גדולי החכמים, ובהם הרדב״ז ורבי בצלאל אשכנזי בעל ״שיטה מקובצת״, ואף חיבר חידושים על התלמוד. בהמשך פנה ללימוד הקבלה, ולפי המסופר התבודד שנים רבות בבית על שפת הנילוס ועסק בספר הזוהר.

בשנת 1570 לערך עלה לצפת, שהייתה אז מרכז תורה וקבלה גדול, ושימש בה גם הרמ״ק – רבי משה קורדובירו. האר״י למד זמן קצר אצל הרמ״ק, ואחרי פטירתו נעשה למורה של חבורת מקובלים מצומצמת. בזמן קצר זה לימד שיטה שלמה – תורת הצמצום, שבירת הכלים והתיקון, הפרצופים והגלגולים – שהפכה לבסיס כמעט כל הקבלה שאחריו.

האר״י עצמו כתב מעט מאוד. את תורתו ערך תלמידו המובהק רבי חיים ויטאל ב״עץ חיים״ וב״שמונה השערים״, ותלמידים נוספים רשמו את מנהגיו וכוונותיו. מנהגי האר״י בתפילה, בשבת ובחגים השפיעו עמוקות על הנוסחים: נוסח ספרד של החסידים ונוסח עדות המזרח מושפעים מסידור האר״י, וזמירות השבת ״אזמר בשבחין״, ״אתקינו סעודתא״ ו״בני היכלא״ חוברו על ידו.

חבורת תלמידיו של האר״י בצפת הייתה קטנה, ובראשה עמד רבי חיים ויטאל; בין תלמידיו נמנו גם רבי יוסף אבן טבול ורבי משה יונה. אחרי פטירת רבו כתב רבי חיים ויטאל את הדברים שקיבל, ובנו, רבי שמואל ויטאל, סידר את ״שמונה השערים״ – ובהם ״שער הכוונות״, ״שער המצוות״ ו״שער הגלגולים״. בדור שאחריו ערך רבי מאיר פאפירש את הכתבים בסדר אחר, ומכאן ״עץ חיים״ ו״פרי עץ חיים״ שבידינו. בצפת של אותה תקופה פעלו יחד גדולי הדור – רבי יוסף קארו, רבי משה קורדובירו, רבי שלמה אלקבץ, רבי משה אלשיך ואחרים – והאווירה של לימוד, תפילה ותשובה שנוצרה בעיר היא הרקע להתפשטות תורתו.

האר״י נפטר במגפה בה׳ באב של״ב (1572), כשהוא כבן שלושים ושמונה, ונקבר בבית העלמין העתיק בצפת. גם בית הכנסת הקרוי על שמו בצפת פעיל עד היום.

תורתו ושיטתו

במרכז תורת האר״י עומד תהליך של בריאה ותיקון: ה״צמצום״ שבו פינה אור אין סוף מקום לעולמות, ״שבירת הכלים״ שבה נפלו ניצוצות של קדושה, ו״התיקון״ – העלאת הניצוצות בידי האדם באמצעות תורה, מצוות ותפילה. מכאן נובעת התפיסה שכל מעשה של כל יהודי משתתף בתיקון העולם.

האר״י פיתח מערכת של ״כוונות״ לתפילות ולמצוות, וקבע מנהגים בתפילה, בשבת ובמועדים, שנשמרו בכתבי תלמידיו ונכנסו לסידורים.

ללימוד באתר: האר״י וקבלת צפת · שמות וכוונות · נוסחי התפילה

השפעתו על הדורות

קבלת האר״י היא הבסיס לכמעט כל הקבלה שאחריו: למקובלי בית אל בירושלים ולרש״ש, לתורת החסידות, וגם למנהגי התפילה של עדות המזרח ושל החסידים. רבים מן המנהגים הנהוגים היום בליל שבת ובמועדים נשענים על ״שער הכוונות״ ועל ״פרי עץ חיים״.

ספריו ותורתו

• עץ חיים ושמונה השערים – תורת האר״י כפי שערך אותה רבי חיים ויטאל. על האר״י וקבלת צפת ←
• ליקוטי תורה – פירושי האר״י על פרשות התורה. לליקוטי תורה ←
• מנהגי התפילה – סדר הכוונות והמנהגים שהשפיעו על נוסח ספרד ועל נוסח עדות המזרח. לנוסחי התפילה ←

יום ההילולא

יום ההילולא של האר״י הקדוש חל בה׳ באב. נקבר בבית העלמין העתיק בצפת. השנה הוא יחול בה׳ אב תשפ״ז, יום ראשון, 8 באוגוסט 2027 (בלוח השנה).

לחישוב יום השנה של כל נפטר: מחשבון יארצייט.

הסיפורים

• "ויהי יצחק בן ארבעים שנה" – האר"י הקדוש והחתן בן הארבעים: סוד הגלגול והתיקון

  רווק מבוגר מעל גיל ארבעים נשלח על ידי האר"י לאלכסנדריה ונשא שם כלה בת עשרים עם נדוניה גדולה, אך היא נפטרה כעבור שלושה חודשים. האר"י גילה לו שהייתה גלגול של שותפו לשעבר, שגזל ממנו את אותו סכום בשלושה חודשי שותפות, וכעת תיקנה את נשמתה; אחר כך נשא את זיווגו והקים בית.

  מתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה", גיליון 341, פרשת תולדות תשפ״ב

  לסיפור המלא ←

• "ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל ה' והיה בך חטא" (כ"ד, ט"ו) - בחשיבות מצות ביומו תתן שכרו - ספורים

  בפרשתנו ישנן מצוות רבות העוסקות בעניני תקון המדות שבין אדם לחברו, ואחת מהן היא מצות תשלום שכר שכיר בזמנו שנאמר "ביומו תתן שכרו".

  מתוך עלון "בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ", עלון 793

  לסיפור המלא ←

שאלות נפוצות