דלג לתוכן הראשי
כוונות

הריון, לידה ותינוק

צום למעוברת ולמניקה – יום כיפור, תשעה באב והצומות הקלים

לפי השולחן ערוך, מעוברות ומניקות מתענות ומשלימות ביום הכיפורים (אורח חיים תריז, א) ובתשעה באב (תקנד, ה), ופטורות משלושת הצומות הקלים – י״ז בתמוז, צום גדליה ועשרה בטבת (תקנד, ה; רמ״א תקנ, א). אבל במקום של חשש לסכנה הדין משתנה: ״אין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש״ (יומא פב ע״א). ליולדת יש דינים מיוחדים לפי מספר הימים מהלידה. כל מעוברת או מניקה צריכה לשאול רב לפני הצום, ובמקביל לקבל הנחיה מרופא. כאן מובאים העקרונות בלבד – לא הוראה למקרה מסוים ולא עצה רפואית.

יום הכיפורים

השולחן ערוך (אורח חיים תריז, א) פוסק: ״עוברות ומניקות מתענות ומשלימות ביום הכיפורים״. מיד אחר כך (סעיף ב) הוא מביא את דין המשנה (יומא פב ע״א): מעוברת ש״הריחה״ – שיש לה צורך עז במאכל – מאכילים אותה עד שתשוב נפשה. קיצור שולחן ערוך (קלג, יג–טו) מפרט שבמקרים כאלה יש סדר: לפעמים נותנים מעט, ולפעמים אוכלים בשיעורים קטנים. אופן האכילה והשיעורים – לפי הוראת רב, ובמקרה של סכנה אוכלים כפי הצורך בלי חשבון.

ליולדת יש דין מיוחד (שו״ע תריז, ד): בשלושת הימים הראשונים אחרי הלידה – לא תתענה כלל; משלושה עד שבעה – אם אמרה ״צריכה אני״ מאכילים אותה; ואחר כך דינה ככל אדם, אלא אם יש לה מצב שמחייב אחרת. ראו מדריך יום כיפור.

תשעה באב

השולחן ערוך (תקנד, ה) פוסק שמעוברות ומניקות מתענות ומשלימות בתשעה באב כמו ביום הכיפורים. קיצור שולחן ערוך (קכד, ו) מוסיף: ״אם לא במקום שיש לחוש חס ושלום לסכנה״. ליולדת עד שלושים יום יש הקלות גדולות יותר (שו״ע תקנד, ו), והמשנה ברורה (שם, ס״ק ט–טז) מבאר את הפרטים ואת המנהגים. בדורות האחרונים פוסקים רבים דנו במצבים שונים של מעוברות ומניקות בתשעה באב – ולכן שואלים רב לפני הצום. ראו מדריך תשעה באב.

הצומות הקלים

בשלושת הצומות – י״ז בתמוז, צום גדליה ועשרה בטבת – כתב השולחן ערוך (תקנד, ה) שמעוברות ומניקות פטורות, ורמ״א (תקנ, א) מוסיף שגם כשאינן מצטערות אינן מחויבות, ״אלא שנהגו להחמיר״. קיצור שולחן ערוך (קכא, ט) מביא את ההקלה. מי שאינה צמה – לא תתענג במאכלים, אלא תאכל לפי הצורך (שו״ע תקנד, ה). מנהגי הקהילות שונים כאן, ויש לשאול רב. ראו הצומות הקלים.

הצוםמעוברת ומניקה – לפי השולחן ערוךמקור
יום הכיפוריםמתענות; במקום חשש סכנה – אוכלות לפי הוראהשו״ע תריז, א–ב; קיצור קלג
תשעה באבמתענות; במקום חשש סכנה – לאשו״ע תקנד, ה; קיצור קכד, ו
שלושת הצומות הקליםפטורות, ויש שנהגו להחמירשו״ע תקנד, ה; רמ״א תקנ, א
תענית אסתררמ״א: מקילים לעת הצורך – לשאול רברמ״א תרפו, ב

רב ורופא – לפני הצום

ההלכה עצמה מורה שבמקום של סכנה לא מחמירים: קיצור שולחן ערוך (צב, א) קורא למי שמסרב לטיפול בשל חומרה ״חסיד שוטה״. מנגד, ההחלטה אם קיים חשש היא החלטה רפואית. לכן הדרך הנכונה היא להתייעץ מראש עם רופא, ולהביא את התמונה לרב שיורה איך לנהוג – לא לנחש באמצע הצום.

גם בעלה ובני המשפחה צריכים לדעת מה הוחלט, כדי לעזור ולא להקשות. ואם במהלך הצום מתעורר חשש – לא מתעכבים: פועלים לפי ההנחיה הרפואית, ושואלים אחר כך.

לקראת צום

  1. כמה ימים לפני – לשאול רופא אם יש מניעה או הנחיה מיוחדת.
  2. להביא את התשובה לרב ולשאול איך לנהוג בפועל.
  3. אם הוחלט לאכול – לברר עם הרב את אופן האכילה (למשל בשיעורים).
  4. בזמן הצום – אם עולה חשש, לא להתעכב ולפעול לפי ההנחיה הרפואית.

טעויות נפוצות

  • להחמיר ולצום כשיש הוראה רפואית שלא לצום – זו לא חסידות.
  • להקל בלי לשאול, מתוך הנחה ש״מעוברת פטורה תמיד״.
  • להשאיר את השאלה לבוקר הצום עצמו.
  • לחשוב שדין יום כיפור ודין הצומות הקלים זהים.

שאלות נפוצות

האם מעוברת צמה ביום כיפור?

לפי השולחן ערוך (תריז, א) – כן, אבל במקום של חשש לסכנה אוכלת, לפי הוראת רב ורופא.

האם מניקה צמה בתשעה באב?

לפי השולחן ערוך (תקנד, ה) – מתענה, ״אם לא במקום שיש לחוש לסכנה״ (קיצור קכד, ו). יש פרטים רבים – לשאול רב.

האם מעוברת צמה בי״ז בתמוז?

לפי השולחן ערוך היא פטורה מהצומות הקלים, ורמ״א מביא שיש שנהגו להחמיר. לשאול רב.

יולדת ביום כיפור – מה הדין?

בשלושה ימים ראשונים אינה מתענה כלל; משלושה עד שבעה – אם אמרה שצריכה, אוכלת (שו״ע תריז, ד). לשאול רב.

עוד בהריון, לידה ותינוק

מאמרים מהעלונים בנושא

האם התשובה עזרה לך?
שתפו את הדף:וואטסאפ

בכל שאלה מעשית יש לשאול רב.