דלג לתוכן הראשי
כוונות

הריון, לידה ותינוק

יולדת בשבת – מתי מחללים שבת ועד מתי, לפי השולחן ערוך

השולחן ערוך (אורח חיים של, א) פוסק: ״יולדת היא כחולה שיש בו סכנה, ומחללין עליה השבת לכל מה שצריכה״ – קוראים לה מיילדת, מדליקים לה נר, ועושים כל מה שנחוץ. מקור הדין במשנה (שבת קכח ע״ב). קיצור שולחן ערוך (צג, א) מדגיש שמזעיקים עזרה ״אפילו היא מסופקת״. אחרי הלידה, בשלושת הימים הראשונים מחללים עליה שבת לכל צרכיה; משלושה עד שבעה – לפי דבריה; ועד שלושים יום דינה כחולה שאין בו סכנה (שו״ע של, ד). במצב של סכנה או ספק סכנה – אין מתעכבים כלל. את הפרטים שואלים רב מראש.

קודם כול: פיקוח נפש

חשוב לומר בבירור: יולדת היא בגדר ״חולה שיש בו סכנה״, ובמצב של סכנה או ספק סכנה אין מתעכבים כלל – לא כדי לשאול, לא כדי לחפש היתר ולא כדי לחפש שינוי. השולחן ערוך (אורח חיים שכח, ב) פוסק: ״הזריז הרי זה משובח, והשואל הרי זה שופך דמים״. את השאלות שאפשר לשאול – שואלים את הרב מראש, לפני השבת ולפני הלידה.

הגמרא (יומא פד ע״ב) מלמדת ש״מפקחין פיקוח נפש בשבת, והזריז הרי זה משובח, ואין צריך ליטול רשות מבית דין״. קיצור שולחן ערוך (צב, א) מוסיף שהזריז לחלל שבת בשביל חולה שיש בו סכנה – משובח.

מתי אישה נחשבת ״יולדת״

השולחן ערוך (של, ג) מונה סימנים שמהם והלאה היא נקראת יולדת לעניין חילול שבת: ״משתשב על המשבר״, או כשיש דימום, או כשאין בה כוח ללכת בעצמה. ״כיון שנראה אחד מאלו – מחללין עליה את השבת״. קיצור שולחן ערוך (צג, א) מוסיף: ״מיד כשהתחילה האישה להרגיש סימני לידה, אפילו היא מסופקת, קוראין לה מיילדת״.

הפוסקים בדורות האחרונים דנו איך מתרגמים את הסימנים האלה למציאות של היום. ההכרעה מתי יוצאים לבית החולים היא הכרעה רפואית; ההלכה אומרת שכאשר יש צורך – או ספק צורך – יוצאים בלי להתעכב.

״בכל מה שיכולין לשנות – משנין״

השולחן ערוך (של, א) מוסיף שכאשר אפשר לעשות את הדבר בשינוי, בלי שום עיכוב, עושים בשינוי – ומביא דוגמה של כלי שחברתה מביאה לה בדרך לא רגילה. קיצור שולחן ערוך (צג, ב) מוסיף שאם אפשר על ידי אינו יהודי – עושים כך. אבל כל זה רק כשאין בזה שום עיכוב או סיכון. כשיש ספק – לא מחפשים שינוי, ופועלים מיד.

אחרי הלידה: שלושה, שבעה ושלושים

השולחן ערוך (של, ד) וקיצור שולחן ערוך (צג, ג–ד) מחלקים את הימים שאחרי הלידה:

  • קיצור שולחן ערוך (צג, ג) מבאר שהימים נמנים לפי ימי הלידה ולא מעת לעת, ומביא שבמקרה של חולשה ״המיקל למנות מעת לעת לא הפסיד״.
  • כל זה ביולדת שאין לה סיבוך. כשיש מצב רפואי אחר – הדין הוא לפי המצב, ושואלים רב.
הזמן מהלידההדין לפי השולחן ערוךמקור
שלושה ימים ראשוניםמחללים עליה שבת לכל צרכיה, גם אם אמרה שאינה צריכהשו״ע של, ד
מהיום הרביעי עד השביעיאם אמרה ״צריכה אני״ – מחללים; אם אמרה שאינה צריכה – לאשו״ע של, ד; קיצור צג, ג
עד שלושים יוםכחולה שאין בו סכנה – צרכיה נעשים בדרך כלל על ידי אינו יהודישו״ע של, ד; קיצור צג, ד

התינוק שנולד

גם התינוק שנולד – ״עושין לו כל צרכיו״ (שו״ע של, ז; קיצור צג, ה). תינוק הוא נפש מישראל, וקיצור שולחן ערוך (צב, א) כותב שמחללים שבת על חולה שיש בו סכנה ״ואפילו הוא תינוק בן יומו״.

להתכונן מראש

  1. לשאול רב לפני החודש התשיעי: מה עושים אם הלידה מתחילה בשבת.
  2. להכין מערב שבת תיק מוכן, מסמכים ומספרי טלפון.
  3. לתאם מראש הסעה, ולדעת מי נשאר עם הילדים בבית.
  4. לזכור: בשעת הצורך – יוצאים מיד. את השאלות שואלים לפני, לא בזמן הלידה.

טעויות נפוצות

  • לחכות בשבת ״עד שיהיה ברור״ כשיש ספק – בספק לא מתעכבים.
  • לחפש שינוי או אינו יהודי כשזה גורם לעיכוב.
  • לחשוב שחילול שבת ליולדת הוא ״היתר בדיעבד״ – זו מצווה.
  • לסמוך על המאמר הזה במקום שאלת רב מראש – הוא מביא עקרונות בלבד.

שאלות נפוצות

האם מותר לנסוע בשבת לבית חולים ללידה?

כן. יולדת היא כחולה שיש בו סכנה, ומחללים עליה את השבת לכל צרכיה (שו״ע או״ח של, א). בספק – אין מתעכבים.

ממתי אישה נחשבת יולדת לעניין שבת?

השולחן ערוך (של, ג) מונה כמה סימנים. קיצור שולחן ערוך (צג, א) כותב שמזעיקים עזרה ״אפילו היא מסופקת״. את הפרטים שואלים רב מראש.

האם צריך לחפש נהג לא יהודי?

אם זה אפשרי בלי שום עיכוב – יש שמעדיפים. אם יש בזה עיכוב – לא מחפשים. לשאול רב מראש.

מה הדין בשבוע שאחרי הלידה?

בשלושה ימים ראשונים – מחללים לכל צרכיה; משלושה עד שבעה – לפי דבריה; ועד שלושים – כחולה שאין בו סכנה (שו״ע של, ד).

עוד בהריון, לידה ותינוק

מאמרים מהעלונים בנושא

האם התשובה עזרה לך?
שתפו את הדף:וואטסאפ

בכל שאלה מעשית יש לשאול רב.