החיד״א

תולדות חייו

רבי חיים יוסף דוד אזולאי נולד בירושלים בשנת 1724, למשפחת חכמים שמוצאה במרוקו. הוא למד בישיבות ירושלים, ובהן ישיבת ״כנסת ישראל״ של האור החיים הקדוש, וכן במדרש המקובלים ״בית אל״ של רבי שלום שרעבי (הרש״ש).

בשנת 1753 יצא לראשונה בשליחות קהילת חברון כ״שד״ר״ – שליח דרבנן שאסף תרומות לעניי ארץ ישראל. במסעותיו, שנמשכו שנים רבות, ביקר באיטליה, בגרמניה, בהולנד, בצרפת, באנגליה ובצפון אפריקה. בכל מקום התקבל בכבוד גדול, ובדרך ביקר בספריות ועיין בכתבי יד עתיקים. את רשמיו רשם ביומן ״מעגל טוב״, מקור חשוב לתולדות הקהילות בימיו.

החיד״א היה מן המחברים הפוריים בתולדות ישראל. ״שם הגדולים״ הוא לקסיקון של חכמי ישראל ושל ספריהם, ונעשה ספר יסוד לחקר תולדות החכמים. ״ברכי יוסף״ הוא חיבור הלכתי מקיף על השולחן ערוך, ופסקיו מקובלים מאוד בקהילות עדות המזרח. כתב גם תשובות (״חיים שאל״, ״יוסף אומץ״), פירושים על התורה ועל התלמוד, ספרי אגדה ומוסר, וחיבורים בקבלה ובתפילה.

החיד״א יצא לשתי שליחויות גדולות: הראשונה בשנות החמישים של המאה ה-18, והשנייה בשנות השבעים, שבסופה השתקע באיטליה. בין השליחויות שהה בחברון ובירושלים, ולמשך כמה שנים גם במצרים. ביומן ״מעגל טוב״ תיאר את פגישותיו עם חכמים, את הספריות שבהן עיין – ובהן הספרייה המלכותית בפריז – ואת הקשיים בדרך. בין ספריו הנוספים: ״פני דוד״ על התורה, ״חומת אנך״ על הנביאים והכתובים, ״פתח עיניים״ על התלמוד, ״מחזיק ברכה״ על השולחן ערוך, ו״שיורי ברכה״ – השלמות לברכי יוסף. רבים מספריו נדפסו בליבורנו, שהייתה אז מרכז דפוס עברי חשוב, ובשנותיו בעיר השיב לשאלות שנשלחו אליו מקהילות רבות. בספריו הוא מקפיד לציין את מקורותיו, ולעתים מוסיף ידיעות מספרים ומכתבי יד שראה בדרכו, ולכן הם משמרים גם דברים מחיבורים שאבדו. כתביו מקיפים כמעט את כל תחומי התורה: הלכה, אגדה, פרשנות, קבלה, תפילה, מוסר ותולדות החכמים, והם נכתבו בלשון עברית בהירה.

בשנת 1778 השתקע בליבורנו שבאיטליה, ובה חי עד פטירתו בי״א באדר תקס״ו (1806). הוא נקבר בליבורנו, ובשנת 1960 הועלו עצמותיו לארץ ישראל ונקברו בהר המנוחות בירושלים.

תורתו ושיטתו

החיד״א היה אספן גדול של תורה: הוא ריכז דעות של חכמים מכל התפוצות, ובמיוחד את פסקי חכמי ארץ ישראל והמזרח, והביא אותם לפני הלומד. בהלכה הוא הולך בדרך השולחן ערוך, ומשלב בה מנהגים ודברי קבלה מכתבי האר״י.

״שם הגדולים״ מבטא את ההכרה שלו בחשיבות שימור הידע על חכמי ישראל ועל ספריהם, כחלק מן המסורה.

ללימוד באתר: שולחן ערוך · קבלה וחסידות

השפעתו על הדורות

פסקי החיד״א הם מן המקורות המרכזיים של ההלכה הספרדית, והרב עובדיה יוסף מרבה להביאם. ״שם הגדולים״ משמש עד היום כלי עבודה לחוקרי תולדות החכמים, והעלאת עצמותיו לירושלים בשנת 1960 הייתה אירוע ציבורי שבו השתתפו רבבות.

ספריו ותורתו

• שם הגדולים – לקסיקון של חכמי ישראל ושל ספריהם.
• ברכי יוסף – חיבור הלכתי על השולחן ערוך, יסוד בפסיקת עדות המזרח. לשולחן ערוך ←
• מעגל טוב – יומן מסעותיו בקהילות ישראל.

יום ההילולא

יום ההילולא של החיד״א חל בי״א באדר. נקבר בליבורנו, ובשנת 1960 הועלו עצמותיו לקבורה בהר המנוחות בירושלים. השנה הוא יחול בי״א אדר ב׳ תשפ״ז, יום שבת, 20 במרץ 2027 (בלוח השנה).

לחישוב יום השנה של כל נפטר: מחשבון יארצייט.

סיפורים על החיד״א

• לאורו נלך

  סיפר ראש ישיבת כסא רחמים, הגאון רבי מאיר מאזוז זצ"ל:

  מתוך עלון "וקראת לשבת עונג", עלון 858

  לסיפור המלא ←מוזכרים גם: מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, רבי מאיר מאזוז

שאלות נפוצות