הגר״א – הגאון מווילנא – תולדות חייו וסיפורים

תולדות חייו בקצרה

רבי אליהו בן שלמה זלמן נולד בשנת 1720, בחג הפסח, ונודע כבר בילדותו כעילוי. רוב ימיו חי בווילנה, ולא כיהן בשום משרה רשמית – לא כרב ולא כראש ישיבה. הוא ישב בביתו ועסק בתורה, והקהילה דאגה לפרנסתו. מתוך התבודדות זו יצאה השפעה עצומה על כל עולם התורה.

הגר״א עסק בכל חלקי התורה: מקרא, משנה, תלמוד בבלי וירושלמי, מדרשי הלכה, שולחן ערוך, וגם בקבלה. דרכו הייתה לחזור אל הנוסח המדויק של המקורות, לתקן שיבושי גרסאות, ולהבין את הסוגיה מתוך מקורותיה הראשונים. הוא העריך את לימוד הדקדוק, וגם עסק בחכמות כמו חשבון ותכונה ככלים להבנת התורה.

ספריו לא נדפסו בחייו. תלמידיו ובניו ההדירו את חידושיו מכתבי יד ומרשימות: ״ביאור הגר״א״ על השולחן ערוך, הגהות הגר״א על הש״ס, ״אדרת אליהו״ על התורה, ״שנות אליהו״ על המשנה ופירושים על ספרי קבלה. הגר״א היה מראשי המתנגדים לתנועת החסידות בראשיתה, וחתם על החרמות נגדה בשנת 1772.

בשנות השבעים של המאה ה-18 יצא הגר״א לדרכו לארץ ישראל, אך חזר לווילנה מסיבות שאינן ידועות בוודאות. מן הדרך שלח לבני משפחתו מכתב הדרכה, הידוע בשם ״אגרת הגר״א״ או ״עלים לתרופה״, ובו קרא לשמירת הלשון, לחינוך הילדים לתורה ולהתרחקות מן הכעס. בין תלמידיו המובהקים, מלבד רבי חיים מוולוז׳ין, היו רבי מנחם מנדל משקלוב, שערך רבים מכתביו, ורבי ישראל משקלוב, בעל ״פאת השולחן״ על המצוות התלויות בארץ, ששניהם עלו לארץ ישראל. בני הגר״א, רבי אברהם ורבי יהודה לייב, היו בין מוציאי כתביו לאור. רבים מן הספרים המיוחסים לו נערכו מרשימות תלמידים, ולכן יש הבדלים בין הנוסחים השונים. הגר״א חי חיי צניעות ופרישות, וכמעט לא השתתף בענייני הציבור, מלבד מקרים שבהם ראה צורך להתערב, כמו המאבק בתנועת החסידות.

מתלמידיו יצאו שתי דרכים מרכזיות: רבי חיים מוולוז׳ין ייסד את ישיבת וולוז׳ין (1803), אם הישיבות הליטאיות, וחיבר את ״נפש החיים״; ותלמידים אחרים, ״הפרושים״, עלו לארץ ישראל בראשית המאה ה-19 והקימו את היישוב האשכנזי בצפת ובירושלים. הגר״א נפטר בי״ט בתשרי תקנ״ח (1797), בחול המועד סוכות, ונקבר בווילנה.

תורתו ושיטתו

הגר״א הציב את לימוד התורה במרכז חיי האדם, ודרש לימוד שיטתי של כל המקורות – גם הירושלמי, התוספתא ומדרשי ההלכה, שהוזנחו בדורות שלפניו. הוא ביקש להגיע לפשט האמיתי של כל סוגיה, גם אם הוא סותר את הפסק המקובל, ובביאורו לשולחן ערוך הוא מראה את המקור של כל הלכה ולעתים חולק עליה.

לצד זה עסק בקבלה בהיקף רב – כתב פירושים על ״ספרא דצניעותא״, ״ספר יצירה״ ותיקוני הזוהר – וראה בה חלק בלתי נפרד מן התורה.

ללימוד באתר: שולחן ערוך · המשנה · קבלה וחסידות

השפעתו על הדורות

השפעתו של הגר״א ניכרת בעולם הישיבות הליטאי, שנבנה על דרכו של רבי חיים מוולוז׳ין, ובמנהגי הקהילה האשכנזית בירושלים, שנקבעו בידי תלמידיו ״הפרושים״. המשנה ברורה מביא את ״ביאור הגר״א״ בכל דף, והכינוי ״הגאון מווילנה״ נעשה לשם נרדף לבקיאות ולהתמדה.

ספריו ותורתו

• ביאור הגר״א על השולחן ערוך – מראי מקומות וביאורים להלכות השולחן ערוך. לשולחן ערוך ←
• הגהות הגר״א על הש״ס – תיקוני גרסאות והערות על התלמוד. לש״ס ←
• אדרת אליהו ושנות אליהו – פירושים על התורה ועל המשנה. למשנה ←

יום ההילולא

יום ההילולא של הגר״א – הגאון מווילנא חל בי״ט בתשרי (חול המועד סוכות). נקבר בווילנה. השנה הוא יחול בי״ט תשרי תשפ״ח, יום רביעי, 20 באוקטובר 2027 (בלוח השנה).

לחישוב יום השנה של כל נפטר: מחשבון יארצייט.

הסיפורים

• סיפור: מלווה מלכה בכבוד – מגש הפיצה שהגיע במוצאי שבת

  זוג שהחליט להתחיל דיאטה ולוותר על סעודת מלווה מלכה קיבל באופן מפתיע מגש פיצה חם במוצאי שבת. הם הבינו שמשמים מבקשים לשמור על הסעודה, ולאחר זמן התברר להם כיצד הגיע המגש אליהם.

  מתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה", גיליון 514, פרשת תצוה-זכור תשפ״ה

  לסיפור המלא ←

• הנעליים, הקראים והמלך – סיפור מימי הגר"א על "של נעליך מעל רגליך", פרשת שמות

  מסופר מכתבי רבנו עובדיה יוסף על ויכוח שנערך לפני מלך פולין בין נציג הקראים לנציג היהודים הרבניים, רבי יהודה לייב מפינסק. כשהקראי לעג לו על שנכנס ונעליו בידו, השיב רבי יהודה לייב תשובה שחשפה כי כת הקראים נוסדה רק אלפי שנים אחר מתן תורה.

  מתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה", גיליון 404, פרשת שמות תשפ״ג

  לסיפור המלא ←מוזכרים גם: מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל

שאלות נפוצות