דלג לתוכן הראשי
כוונות

זוגיות ושלום בית

חמות וחותנים: איך שומרים על הזוגיות ועל הכבוד להורים

מערכת האתר · עודכן

התורה קובעת סדר ברור: ״על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו״ (בראשית ב, כד) – הזוגיות היא היחידה הראשונה, וההורים נשארים אהובים ומכובדים. אפשר לכבד את החמות והחותנים ובאותו זמן לשמור על גבולות – בנחת, יחד, ובלי להעמיד את בן הזוג בין הפטיש לסדן.

״ודבק באשתו״ – הבית החדש קודם

כבר בפרשת בראשית, לפני שיש בעולם חמות אחת, התורה אומרת: ״על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד״. אין כאן קריאה לנתק קשר עם ההורים – מצוות כיבוד אב ואם נשארת במלואה. יש כאן הגדרה של סדר: מרגע החתונה, בני הזוג הם יחידה עצמאית, וההחלטות על הבית שלהם מתקבלות אצלם.

המתחים עם הורי בן הזוג נוצרים בדרך כלל כשהסדר הזה לא ברור: כשהורים מעורבים בהחלטות שאינן שלהם, או כשאחד מבני הזוג מרגיש שבן זוגו ״עדיין שייך״ לבית ההורים. הדרך לפתור את זה אינה מלחמה בהורים, אלא חיזוק הברית הזוגית.

כבוד – בלי ספק

ההלכה מחייבת לכבד את הורי בן הזוג. השולחן ערוך פוסק ״חייב אדם לכבד חמיו״, ומביאים ראיה מדוד המלך שקרא לשאול, חמיו, ״אבי״ – ועל פרטי החיוב הרחבנו במאמר כבוד חמיו וחמותו. בפועל, כבוד הוא דיבור מכובד, ביקור, התעניינות, עזרה כשצריך ומילה טובה – גם כשלא מסכימים על הכול.

ובתנ״ך יש דוגמה יפה לקשר הפוך: משה רבנו, מנהיג העם, מקבל עצה מיתרו חותנו על ארגון מערכת המשפט, והתורה מעידה: ״וישמע משה לקול חותנו ויעש כל אשר אמר״. וכמובן רות, שאמרה לנעמי חמותה ״אל אשר תלכי אלך״. קשר טוב עם החותנים הוא אפשרי, ואפילו מקור של חוכמה ותמיכה.

גבולות בנחת: מי מדבר עם מי

כלל מעשי שזוגות רבים מוצאים מועיל: כל אחד מדבר עם ההורים שלו. כשיש בקשה או גבול שצריך להציב מול החמות – הבן שלה אומר את זה, בשפה שהיא מכירה ובאהבה. כשזה בא מהכלה או מהחתן, זה נשמע הרבה יותר בקלות כביקורת. אבל לפני כן, בני הזוג מסכימים ביניהם על מה שרוצים לומר.

חשוב גם לא להפוך את בן הזוג ל״שליח בין שני מחנות״. אם מפריע לך משהו בהתנהגות של הורי בן הזוג, דברו על זה ביניכם בשקט, בלי להשמיץ את ההורים. ״אמא שלך תמיד…״ מעמיד אותו בעמדת התגוננות. ״הייתי שמח שנחליט לבד איפה נהיה בחג, מה דעתך?״ פותח שיחה.

גם כשההורים מתערבים מתוך אהבה ודאגה – וזה בדרך כלל המצב – אפשר להודות על האכפתיות ובאותו זמן לומר בעדינות ״את זה אנחנו נחליט בעצמנו״.

כשהמתח גדול

יש משפחות שבהן המתח עמוק – פגיעות, ביקורת קבועה, או הורים שמסרבים לקבל את בן הזוג. במצבים כאלה אין פתרון אחד, וכדאי להתייעץ עם רב שמכיר את המשפחה, ולפעמים גם עם יועץ זוגי או משפחתי. העיקרון נשאר: שלום הבית של בני הזוג הוא העדיפות הראשונה, ולצדו – כבוד בסיסי להורים, גם כשהקשר מצומצם.

וזכרו שיום אחד גם אתם עשויים להיות חמות או חותן. הדרך שבה תתנהגו היום לבני הזוג של ילדיכם תהיה הדוגמה הכי טובה לדור הבא.

מה אפשר לעשות כבר היום

  1. קבלו החלטות על הבית קודם ביניכם, ורק אחר כך שתפו את ההורים.
  2. כל אחד מדבר עם ההורים שלו על גבולות ובקשות.
  3. לא משמיצים את הורי בן הזוג – גם כשכועסים.
  4. שמרו על כבוד בסיסי: התקשרו, בקרו, הודו על עזרה.
  5. תכננו מראש חגים ושבתות כדי למנוע ״תחרות״ בין המשפחות.
  6. כשהמתח מתמשך – התייעצו עם רב או עם יועץ משפחתי.

המקורות

שאלות נפוצות

האם חייבים לכבד את החמות לפי ההלכה?

כן. השולחן ערוך (יורה דעה רמ, כד) פוסק שאדם חייב לכבד את חמיו, וכך גם חמותו, אף שאין זה בכל הפרטים של כיבוד אב ואם.

מה עושים כשהחמות מתערבת בחינוך הילדים?

בני הזוג מסכימים קודם ביניהם, ואחר כך הבן או הבת מדברים עם ההורים שלהם – בנחת, עם הכרת תודה על האכפתיות ועם גבול ברור.

מה קודם – ההורים או בן הזוג?

בענייני הבית המשותף – בן הזוג. ״ודבק באשתו״ קובע שהזוגיות היא היחידה הראשונה. יחד עם זאת, מצוות כיבוד הורים נשארת, ובמקרה של התנגשות מורכבת כדאי לשאול רב.

עוד בזוגיות ושלום בית

מאמרים מהעלונים בנושא

האם התשובה עזרה לך?
שתפו את הדף:וואטסאפ