"וישם לך שלום" – בעלי תשובה, חומרות יתירות ושלום בית, ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא

וישם לך שלום (ו כו)

בימינו לשמחתינו רבו בעלי תשובה השבים בכל ליבם לתורה ולמצוות ולמעשים טובים, אך יש כאלה שהקצינו מאוד מן הקצה אל הקצה, ומפני חוסר ידיעתם בתורה והתנהגותם הקיצונית, גורמים להפרת השלום בתוך ביתם.

ובפרט אלה שאין להם פנאי ללמוד הלכות כדת, ומתנהגים בחומרות יתירות, ולא זו הדרך. אשר על כן אנו אומרים בתפילה: השיבנו אבינו לתורתך, וקרבנו מלכנו לעבודתך, והחזירנו בתשובה שלימה לפניך, כי רק ע"י לימוד התורה וההלכה יוכלו לכלכל דבריהם במשפט, ויחיו בשלום.

סיפור

מעשה באיש שבא אחרי הפסח לגרש את אשתו בבית דינו של הרב הקדוש רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא זצ"ל, שאל אותו הרב: מה לך כי תרצה לגרש את אשתך? השיב הבעל: האישה הזאת האכילה אותי בפסח מצה שרויה, בניגוד למסורת אבותי... הרב בשומעו זאת ציוה לקרוא לאשתו הרבנית, וכשבאה פנה ושאל אותה: הגידי נא לי את האמת, איזה מצה הנחת לפני בליל הסדר? בתחילה החרישה הרבנית, כי יראה לספר, אך הרב עודד אותה באומרו: אל תיראי, הגידי את האמת.

ותען הרבנית: שמתי לפניך מצות פשוטות, ולא שמורות, ומעשה שהיה, המצה השמורה שנאפתה בערב חג הפסח, הנחתי במפה מיוחדת בארון בחדר, ובהיותי טרודה בהכנות הסדר, בא איש עני ואמר שאין לו מצה שמורה לליל הסדר, ואחד מבני הבית שלא ידע שהמצה שבארון הוכנה לליל הסדר, נתן לעני, ואני בבואי לקחת את המצה, נדהמתי לראות שהיא נלקחה מהארון, ולא ידעתי מה לעשות, ויראתי לספר לרב על כך, ולכן נמלכתי ושמתי מצה פשוטה והנחתיה בתוך המפה, והרב ערך את הסדר על מצה פשוטה.

אז אמר הצדיק לאותו אדם שבא לגרש את אשתו: ראה בני, אני אכלתי מצה פשוטה בליל הסדר, ועשיתי עצמי כלא יודע ולא מרגיש, למען לא אבוא לידי כעס והקפדה, והכל למען השלום, ואתה בא לגרש את אשתך בשביל מנהג של מצה שרויה, שאין זה חיוב מן הדין?! (ענף עץ אבות פ"א משנה יב)