פרשיות תפילין: מה כתוב בהן

ארבע הפרשיות

״קדש לי כל בכור״ (שמות יג, א–י) – על זיכרון יציאת מצרים: ״והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך״. ״והיה כי יביאך״ (שמות יג, יא–טז) – על פדיון בכורות ועל ״לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך״. ״שמע ישראל״ (דברים ו, ד–ט) – קבלת עול מלכות שמים ואהבת ה׳. ״והיה אם שמוע״ (דברים יא, יג–כא) – קבלת עול מצוות, שכר ועונש.

בכל אחת מארבע הפרשיות נזכרת מצוות התפילין – ולכן הן נבחרו.

של ראש ושל יד

בתפילין של ראש יש ארבעה בתים, ובכל אחד פרשה על קלף נפרד – ״טטפת״ נדרשת בגמרא כארבע. בתפילין של יד יש בית אחד, ובו ארבע הפרשיות כתובות על קלף אחד – ״לאות״, לשון יחיד.

רש״י ורבנו תם

הגמרא במנחות מתארת את סדר הפרשיות, ורש״י ורבנו תם נחלקו בפירושה: לפי רש״י – ״שמע״ ו״והיה אם שמוע״ בסדרן; לפי רבנו תם – ״והיה אם שמוע״ לפני ״שמע״ בבתים האמצעיים. ההלכה כרש״י, ויש הנוהגים להניח גם תפילין דרבנו תם. ראו רש״י ורבנו תם.

מה אפשר לעשות כבר היום

1. קראו את ארבע הפרשיות בחומש – כך תדעו מה אתם מניחים.
2. שימו לב שבכל פרשה נזכרת מצוות התפילין.
3. קריאת שמע עם תפילין – ״כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו״ (ברכות יד ע״ב).
4. שאלו רב אם לנהוג גם ברבנו תם.

המקורות

• שמות יג, א–טז
• דברים ו, ד–ט
• דברים יא, יג–כא
• בבלי מנחות לד ע״ב
• בבלי ברכות יד ע״ב – ״כאילו מעיד עדות שקר בעצמו״