מושגי יהדות · פרשת בשלח
מושגים ביהדות: תפילת מוסף – זמנה, מבנה ברכותיה וקיפול התפילין
הרב הראל ב"ר אביחי זכריה שליט"א, רב שכונה בראש העין ומו"ץ בבית ההוראה "אפיקי מים"מתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה"
תפילת מוסף נתקנה כנגד קרבן מוסף ונאמרת בשבתות, חגים, ראשי חודשים וחול המועד. המאמר מסביר את זמנה, את מבנה הברכה האמצעית ואת ברכות מלכויות זכרונות ושופרות בראש השנה, ומדוע חולצים תפילין לפני מוסף של ראש חודש.
תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף,
כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד. התפילה נאמרת לאחר קריאת התורה של שחרית ולפני קטעי הסיום של התפילה, אין כאלוהינו ועלינו לשבח.
תפילת מוסף נתקנה כנגד קרבן מוסף, ולפיכך זמן התפילה תלוי בזמן הקרבת קרבן המוסף. זמן הקרבת קרבן מוסף שנוי במחלוקת: דעת החכמים שהוא קרב כל היום, כלומר עד תמיד של בין הערבים, ודעת רבי יהודה עד שבע שעות זמניות אחר תחילת היום.
בהלכה נפסק שיש להתפלל לפני שבע שעות, ומי שלא עשה זאת נקרא "פושע". אבל גם אם פשע ולא התפלל, יכול להתפלל עד שקיעת החמה.
המשנה נותנת כלל לתוכן של תפילת מוסף: "כל יום שיש בו קרבן מוסף כגון ראש חודש וחולו של מועד, צריך להזכיר מעין המאורע". כלומר, בתפילת מוסף של סוכות יש להזכיר את סוכות, וכיוצא בו בכל תפילת מוסף. המבנה של תפילת המוסף כולל את שלוש הברכות הראשונות ושלוש האחרונות הקבועות לכל תפילה ובאמצע "מעין המאורע" - ברכה המזכירה את המועד המסוים. בשונה משאר תפילות המועדים, הדגש בתפילת המוסף הוא על עבודת בית המקדש, ובפרט על קרבן המוסף. ברוב הקהילות, אומרים בכל מועד את הפסוקים בתורה המפרטים את הקרבן של אותו מועד, וכן מתפללים לבניין בית המקדש ולהשבת העבודה בו. החתימה של ברכה זו משתנה לפי המועד: "מקדש השבת" בשבת, "מקדש ישראל וראשי חדשים" בראש חודש, "מקדש ישראל והזמנים" בשלוש הרגלים, "מקדש ישראל ויום הזיכרון" בראש השנה, "מקדש ישראל ויום הכיפורים" ביום הכיפורים.
בראש השנה במקום הברכה האמצעית, אומרים בתפילה זו שלוש ברכות: מלכויות זכרונות ושופרות, ותוקעים בשופר במהלך חזרת הש"ץ, בסיום כל אחת מברכות אלו (בחלק מהקהילות תוקעים גם ב"תפילת הלחש" בה כל יחיד מתפלל לעצמו). המשנה מציינת מסגרת מיוחדת לתפילה זו על פני כל תפילות המוסף האחרות. תוכן כל ברכה צריך להיות מורכב מפסוקים מהתורה ומהנביאים שעוסקים בנושאים אלו, מלכויות, זכרונות ושופרות.
כמו שביום טוב לא מניחים תפילין בגלל שהיום טוב נחשב "אות" בין ישראל לקב"ה, ואין צורך להוסיף את ה"אות" של התפילין, כך נוהגים גם לפני תפילת מוסף לחלוץ את התפילין. וזאת בגלל שתפילת מוסף של ראש חודש נחשבת גם כ"אות", ואין צורך ב"אות" של התפילין.
סיבה נוספת לקיפול התפילין לפני מוסף נכתב בבית יוסף והיא שבגלל שאומרים בקדושה של מוסף "כתר", לא ראוי שיהיה באותה שעה גם כתר התפילין.
מקורות
- בית יוסף