סיפור: "הרב הראשי" שלא הניח תפילין – מרן הרב עובדיה יוסף במצרים

והיה לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך וגו' (יג טז)

סיפר מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א באחד משיעוריו לרבים, אודות המצב הרוחני הירוד שהיה בקהילה היהודית במצרים.

כשהגעתי למצרים, היה שם אחד רשע מרושע, אוכל נבילות וטריפות, והוא היה נקרא "רב ראשי", וכשהייתי מתלונן בפניו אודות דברים שטעונים תיקון מבחינה הלכתית, היה תמיד משיבני ריקם ואומר אין דבר, אין דבר.

באחד הימים, פגש אותי יהודי תלמיד חכם שהיה עובד ברבנות שם, ושמו היה חכם יוסף חסון, וכשראני כועס על תשובותיו של אותו רשע "רב ראשי", אמר לי, תנוח דעתך, שכן 'הרב הראשי' הזה לא מניח אפילו תפילין!

לא האמנתי למשמע אוזני, רב ראשי לא מניח תפילין?!

אבל חכם יוסף חסון התעקש ואמר, הוא לא מניח תפילין, ומעשה שהיה – כך היה, אני אמרתי לחברי שאני משוכנע שהוא לא מניח תפילין, והם אמרו לי מה פתאום, הרי בכל בוקר הוא נכנס לחדר אחד ומביאים לו לשם את התיק של הטלית והתפילין, והוא מסתגר שם, ואחר חצי שעה הוא יוצא, והוא מניח תפילין שם, אבל אני התעקשתי כנגדם ואמרתי, הוא לא מניח שם תפילין, הוא מסתגר ומעשן סיגריה, ותו לא! ואם תרצו אני אוכיח לכם.

מה עשיתי? פתחתי את תיק התפילין שלו, הוצאתי את התפילין משם, ובמקומם הנחתי שני בצלים, סגרתי והחזרתי את התיק למקומו, ואמרתי להם אם הוא באמת מניח תפילין, הרי כשימצא שם בצל, יקים קול צעקה 'היכן התפילין שלי?', אבל אתם תראו שהוא לא יאמר כלום...

וכן היה, למחרת בבוקר, הגיע אותו 'רב ראשי' למשרדו, והביאו לפניו את התיק של הטלית והתפילין, סגר את חדרו, ישב חצי שעה, ואחר כך יצא והלך לאכול, וחברי ראו בעינם שהוא לא צעק 'היכן התפילין שלי?' יש לו בצלים בתיק התפילין, ואיך יניח תפילין, אבל לא היה איכפת לו!

כך היה נראה 'הרב הראשי', וכך היו פניה של הרבנות הראשית במצרים, עד שהקב"ה ריחם עליהם, ונתבטלה גלות מצרים, והיהודים ששם התפזרו בכל העולם. (מעדני מלך ח"א עמ' מד)