ואהבת לרעך כמוך – מה המצווה דורשת בפועל

הפסוק והקשר שלו

הפסוק השלם הוא: ״לא תקם ולא תטר את בני עמך, ואהבת לרעך כמוך, אני ה׳״. הוא חותם רצף של מצוות שבין אדם לחברו – לא לשנוא, להוכיח, לא לנקום – וכאילו מסכם את כולן: מי שאוהב את חברו, לא יעשה לו את כל אלה.

״כמוך״ אינו אומר שיש לאהוב את האחר בדיוק כמו את עצמך בכל דבר – גם בהלכה ״חייך קודמים״. הכוונה, כפי שמבארים רבים, שהיחס לטובתו של האחר יהיה כמו היחס לטובתך: לשמוח בהצלחתו, להצטער בצערו ולרצות בכבודו.

הלל ורבי עקיבא

בגמרא (שבת לא ע״א) מסופר על אדם שבא אל הלל וביקש ללמוד את כל התורה ״על רגל אחת״. הלל ענה לו: מה ששנוא עליך – אל תעשה לחברך; זו כל התורה כולה, והשאר פירוש הוא – לך ולמד. הניסוח של הלל שלילי ומעשי: לא צריך להרגיש אהבה גדולה כדי להתחיל; מספיק לא לעשות לאחר מה שהיה מכאיב לך.

רבי עקיבא אמר על הפסוק: ״זה כלל גדול בתורה״ (ספרא, קדושים). כלומר, יש בו עיקרון שמסביר מצוות רבות אחרות.

ההלכה ברמב״ם

הרמב״ם, בהלכות דעות ו, ג, פוסק שמצווה על כל אדם לאהוב כל אחד מישראל כגופו, ולכן צריך לספר בשבחו ולחוס על ממונו כמו שהוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו. ומוסיף: המתכבד בקלון חברו – אין לו חלק לעולם הבא.

בהלכות אבל יד, א הרמב״ם מונה את מצוות החסד – לבקר חולים, לנחם אבלים, להוציא את המת, להכניס כלה, ללוות אורחים – וכותב שאף שהן מדברי חכמים, הן בכלל ״ואהבת לרעך כמוך״: כל מה שאתה רוצה שאחרים יעשו לך – עשה אתה לאחיך. על כך במאמר גמילות חסדים בגוף.

לפני התפילה

רבים נוהגים לומר בתחילת תפילת שחרית: ״הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך״. המנהג מיוחס למקובלי צפת, והרעיון פשוט: לפני שמבקשים מהקב״ה, מתחברים לכלל ישראל.

איך מקיימים את המצווה ביום־יום

1. לשאול לפני דיבור או מעשה: האם הייתי רוצה שיעשו לי כך?
2. לספר בשבחו של אדם, ולא בגנותו – ראו לשון הרע.
3. לשמוח בהצלחה של אחר, גם מתחרה.
4. לחוס על רכוש של אחרים כמו על רכוש שלך – ראו השבת אבידה.
5. לעשות מעשה חסד אחד ביום – טלפון, ביקור, עזרה.

טעויות נפוצות

• לחשוב שהמצווה היא רק רגש – היא נמדדת גם במעשים ובדיבור.
• לחשוב שהיא דורשת לוותר על כל צרכיך – ״חייך קודמים״.
• לאהוב ״את האנושות״ ולשכוח את השכן, את בן המשפחה ואת העמית.