הקבלן מבורו פארק, הסופר מירושלים, וציון הצדיק – שתי תפילות שנענו כמעט באותו יום

מעשה שהתרחש לפני כמה שנים האחרונות, קבלן שיפוצים יהודי בבורו פארק, לצורך הסיפור נקרא לו ר' משה. לר' משה יש שותף גוי אשר זכה ב-50% ממניות העסק של ר' משה לאחר שנתן לו הלוואה שחלקה הפך מענק, מפני שר' משה הסתבך עם הבנקים ועמד בפני פשיטת רגל.

ממש בשעות האחרונות, לפני שנציגי הבנק עמדו לעקל את נכסיו של קבלננו הצדיק ולהופכו לפועל זוטר וחסר כל, הוא הצליח לשכנע את סטיבן הוקברג, קבלן חשמל נוצרי, להלוות לו חצי מיליון דולר. במהלך חמש שנות השותפות החל הוקברג לזנב בר' משה, לנהל משא ומתן מאחורי גבו, ואף נתפס לא פעם ולא פעמיים בגניבות ציוד וכסף.

הסכסוך בין השניים צבר תאוצה מבהילה כאשר בוקר אחד ניסה ר' משה לפתוח את דלת משרדו וגילה שהוחלף המנעול. מעטפה הודבקה לדלת הפלדה, ממוענת לר' משה. שפתח אותה וקרא: "יהודי נבל, מהיום העסק כולו שלי ועדיף שתנטוש אותו מבלי לצייץ הרבה... ואתה מספיק חכם להבין"...

האיום היה ברור, בעקבותיו באו כמה שיחות קצרות עם כמה טיפוסים מפוקפקים, שמבלי לדבר הרבה רמזו לו שאם הוא לא פורש לחלוטין מבלי שום תביעות ממניות משותפות, אזי הוא צפוי להיעלם, ה' ישמור, באיזו יציקת ביטון נידחת באחד מאתרי הבניה שבפרברי ניו-יורק.

ר' משה התחיל לרעוד בלי שליטה. לחץ הדם עלה. הרופא גילה סוכר 400, ותקפה אותו חרדה איומה, אחד משכניו, ששמע מה עובר על שכנו השיפוצניק הציע לר' משה, סע לאדמו"ר ישעיהל'ה מקערעסטיער, תבכה על קברו, בקש שיסנגר עליך ותבקש ישועה, מובטחני שלא תצא מאוכזב. לאדמו"ר יש ניסיון מצויין עם גויים שמתעללים ביהודים...

לאחר התייעצות עם רעיתו שתחי', הזמין כרטיס טיסה, וטס לאירופה לציון של האדמו"ר. הרטיב את השיש בדמעותיו והתחנן שהאדמו"ר יסנגר עליו בפני בית דין של מעלה, ויסיר מעליו את הרעה הזו בדמותו של השותף הגוי, שממלווה הפך לנושה ואחר כך למאיים ואלים.

ספר תורה לעילוי נשמת האדמו"ר

אחרי יומיים וחצי, בג' אייר, ביום היארצייט של האדמו"ר, חזר ר' משה לבורו פארק ולתדהמתו נודע לו כי לפני מספר שעות שותפו הרשע עבר שבץ מוחי, וכל הנסיונות להצילו עלו בתוהו – ובאה לר' משה הרווחה. ר' משה החליט שהוא חייב לאדמו"ר הכרת הטוב עצומה. מה עושים? פשוט מאוד, "אני כותב ספר תורה לעילוי נשמתו של האדמו"ר ע"י סופר צדיק, חסיד וירא אלוקים, יעלה כמה שיעלה".

החליט ועשה, טס לארץ ארץ, קיבל את כתובתו של סופר סת"ם מעולה, אברך אציל במידותיו והנהגותיו. בשעת לילה נקש ר' משה על דלתו של הסופר ר' בנימין אלתר הכטמן (שם בדוי), ואמר לר' בנימין הסופר "אני משלם מה שתבקש ולא מתמקח. ברור לי שאתה מקיים את כל ההידורים ההלכתיים. ואני נותן לך עכשיו מיקדמה על החשבון", וחתמו על חוזה לכתיבת ספר תורה.

ר' בנימין הסופר הביט בעין אוהבת בקבלן השיפוצניק ושאל: "ר' משה, דע לך, אני לא זול!" הקבלן קטע את דבריו ואמר "כבר אמרתי לך כל מחיר מקובל עלי. הספר שתכתוב הוא לעילוי נשמת האדמו"ר שלי שהציל את חיי, ר' ישעיהל'ה שטיינר קערעסטירער זצ"ל, והחיים שלי שווים כל מחיר!"

ר' בנימין הסופר הזדקף ומבט משתאה הבזיק בעיניו: "ר' ישעיהל'ה? הייתי לפני שבוע, בג' באייר יום פטירתו, על ציונו!" "ומה בקשת?" שאל הקבלן.

"מה אגיד לך ר' משה, אני אומנם סופר סת"ם מאוד אהוד, ומחזיקים ממני גדולי הרבנים והאדמורי"ם, אך בשנה וחצי האחרונות לא כתבתי כלום. וכלתה פרוטה מן הכיס ועוללי שואלים ללחם, ואין. שכן ששמע על מצוקתי הציע 'קח ממני הלוואה 300 דולר וסע לציונו של ר' ישעיהל'ה, בקש ממנו שיסנגר עליך, ובעזרת ה' יפתחו לך מעיינות הישועה', בכיתי שם בדמעות והנה אתה כאן מזמין ספר תורה!"

שני יהודים יקרים שאינם מכירים זה את זה, האחד מבורו פארק, במצוקה עקב איומים, ורעהו מירושלים במצוקת מזומנים, מגיעים יום אחר יום לציון הצדיק מסלובקיה ומעטירים לישועה, ויד ההשגחה העליונה מחברת ביניהם באופן מדהים, ומקיימת את בקשתם כמעט באותו יום.

ולא פחות חשוב – הנה הם שותפים לכתיבת ספר תורה לעילוי נשמת האדמו"ר רבי ישעיהל'ה, המגלם, את המימרא "צדיקים גם במיתתם קרויים חיים". (האמנתי כי אדבר)