סיפור: "לא תגורו מפני איש" – הרב הצעיר של המבורג והגביר

לא תגורו מפני איש (א יז)

מסופר על רבי רפאל הכהן שהיה אברך צעיר כאשר נתמנה לרב בעיר המבורג. ביום הראשון לשהותו בעיר באה לפניו אישה תושבת המקום ואמרה לו שיש לה דין ודברים עם פלוני הגביר, שהיה מנכבדי העיר.

שאלה הרב אם יש באפשרותה להמתין עד מחר, היות והוא עדיין עייף מטורח הדרך, אך האישה מנתה לפניו כמה וכמה סיבות מדוע צריך דין התורה להתבצע עוד היום.

קרא הרב הצעיר לשמש ואמר לו: "לך אל פלוני הגביר ואמר לו שהוא מזומן לבוא לדין עם אישה פלונית."

השמש יצא בחיל ורעדה ופיק ברכיים. כאשר בא לפתח בית הגביר התגבר עליו הפחד עוד יותר עד שלא יכול היה להיכנס. הגביר שראהו מסתובב לפני החצר שאלו לפשר מעשיו כאן. החל השמש לגמגם ובקושי רב הוציא מפיו את דבר שליחותו של הרב. ענה לו הגביר: "לך אמור לרב שבהזדמנות אחרת אבוא!"

למשמע דברי הגביר שאל הרב את האישה האם היא מסכימה לדבריו, והיא השיבה: "אל נא תאחר אותי כי קשה לי מאוד להמתין."

שלח הרב את השמש שנית ואמר לו: "לך אמור לגביר כי האישה לא מסכימה להמתין ולכן מצווה אני עליו להגיע עוד היום!" כשמוע השמש כי הוטל עליו ללכת אל הגביר פעם נוספת הוא נבהל מאוד. ידוע ידע כי עשירי המבורג אינם סובלים דברים קשים כאלו. בלית ברירה הלך שוב השמש לגביר וכמו בראשונה נעתקו המילים מפיו עד ששאלו הגביר: "מה אמר הרב?"

"האישה אינה מסכימה להמתין ועליך להתייצב עוד היום בבית הרב!" אמר השמש. מיד נתמלא הגביר חימה על הרב ואמר לשמש בחוצפה: "לך אמור לרב כי אני הגביר של המבורג והוא עודנו אורח פה. עדיין אינו מכיר את אנשי המקום. אם אני אומר שכאשר יהיה לי פנאי אבוא, הרי בוודאי אקיים דברי!"

הלך השמש אל הרב ומסר לו את כל דברי הגביר. מיד קם הרב ואמר אל השמש: "לך מיד ואמור לו כי אמנם נכון שהוא הגביר של המבורג, מכל מקום אם אני אומר שיבוא היום הוא מוכרח לציית ולבוא היום. ואם לא, יש לי אמצעי ושמו חרם ואני יכול לשגרו אליו באמצעותך!"

כשמוע השמש דברים קשים כאלו אחזה אותו פלצות, וביקש מהרב שישלח מישהו אחר. אך הרב עמד על דעתו שילך הוא בעצמו ובמהירות האפשרית.

כאשר ראה השמש כי אינו יכול להשתמט מתפקיד קשה זה, אזר חלציו והלך לגביר בפעם השלישית. בקושי רב הצליח הגביר להוציא מפי השמש את כל דברי הרב. והשמש לא יכל להביט בפני הגביר מרוב בושה ופחד. מיד כשגמר את דבריו הסתלק מבית הגביר כשכולו מזועזע ונרגש.

הניסיון

כעבור שעה קלה התייצב הגביר בבית הרב כשהוא מושיט את ידו לעבר הרב ומכריז בקול גדול: "מזל טוב! מזל טוב! כבוד הרב באמת ראוי להיות רב בעירנו. כעת אפשר לגלות את האמת, שאין אני הנתבע ואין האישה הזאת תובעת. כל העניין היה בבחינת ניסיון. בלב פרנסי העיר קינן חשש גדול שמא הרב מחמת גילו הצעיר לא יכול לקיים כהלכה את הדין של 'לא תגורו מפני איש', כיוון שיש במקומנו גבירים גדולים ותקיפים. לכן אמרנו לנסות את כבוד תורתו ע"י הזמנת דין תורה. עכשיו כשראינו שהרב אינו נרתע מכל קושי ואי נעימות, וקיים את צו התורה ללא פגם – ראוי הוא להיות רבנו!"

והדברים אמורים במיוחד בזמננו, כאשר ישנם רבים המנסים לקעקע את מעמדו של הרב, יש לעמוד כחומה בצורה בפניהם ולהעמידם במקומם. וזו כוונת הכתוב "לא תגורו" לא תיראו, אל תחששו. רק המאמין בצדקתו הקב"ה לא יביא תקלה על ידו.