ויועצינו כבתחילה · עלון 489 · פרשת וירא
אמן כן יהי רצון
בנשיאות הרב משה בויאר שליט"א
וכך הוא אצל כל אדם. פעמים רבות נמצא האדם במצב שאינו פשוט – בפרנסה, בחינוך הבנים, בשלום בית או בהצלחה בחיים. הוא חש שהקירות סוגרים עליו, ואינו רואה פתח מילוט, כמו שאומר דוד המלך: "אפפוני חבלי מות ומצרי שאול מצאוני".
והנה מגיע אדם ומנסה להפיח בו תקווה: בעזרת ה' תצא מן המצב, עוד יבואו ימים טובים. והאדם עונה: על מה אתה מדבר? ראה את המצב, היה הגיוני, היה מציאותי. כאן טמונה בעיה גדולה מאוד, שכן האדם מנתק את עצמו מן היכולת לקבל את הישועה.
אבל כאשר האדם אומר בכל לבו "אמן, כן יהי רצון" – "אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך" – ברגע שהוא מוכן לקבל, הוא מאמין. בתוך התקווה הזאת הוא מוצא את האמונה בבורא עולם. שהרי הוא יודע שמי שעומד מולו אינו יכול לעזור לו, הוא רק כמעין שליח של הקב"ה, המברך אותו בשם ה'. וכאשר האדם אומר אמן, ומאמין שבעזרת ה' הכל יסתדר, הוא מתחבר אל הישועה שהקב"ה שולח לו.
אך אדם השרוי בייאוש ובתסכול, ואינו רואה יציאה – לאן תבוא אליו הישועה? זו השאלה שהקב"ה שואל: "למה זה צחקה שרה"? ועלינו לשנן לעצמנו בכל מצב, ברגעי הקושי ובשעות החושך: "היפלא מה' דבר".