כיצד מגבירים מוטיבציה ללמידה (ב)

התוצאות? הצלחה מסחררת בס"ד!

עשינו פרסומת ואוירה מתאימה, הבחורים 'הסתערו' על החומר הנלמד, התרכזו, הבינו, כתבו, קיבלו סיפוק עצום, ולבסוף יצאנו ברוב פאר ל'סעודת סיום המבצע', כיד המלך, כשהתוצאות מוסיפות להדהד בבית המדרש לאורך זמן.

וכאן מגיע הדובדבן שבקצפת: גם מבחינת שעות נוכחות – הרווחנו בגדול.

לא רק שהבחורים היו בפנים רוב זמן הסדר, ולמדו בחשק ובעירנות, חלק מהם אפילו... הגיעו 10 דקות לפני תחילת הסדר.

(לפירוט נוסף לגבי 'מבצעים' - ראה בספרי 'שתולים בבית השם' פרק יא-יב).

מה ניתן ללמוד מהסיפור? אנשים לא מתחברים ללימוד דרך הגדרת שעות.

הם מתחברים לתוכן, ליעד, למטרה.

תן להם את המהות, הגדר להם את היעד, תלהיב אותם. ולבסוף, המסגרת - גם היא בוא תבא. כי כשיש עבור מה להגיע, הם כבר ידעו מתי להגיע!

מדוע תשלום לפי תפוקה משנה את תרבות העבודה?

והנה הוכחה מדיון מקביל בעולם הכלכלי: אחת השאלות המרכזיות בעולם הניהול הכלכלי היא, כיצד מייצרים תמריץ נכון לעבודה יעילה. מבנה ההעסקה המסורתי, מושתת על מודל של "שעות עבודה". במודל זה, העובד מתוגמל בעיקר על עצם שהותו במקום העבודה ובחתימת שעות נוכחות.

וכאן טמונה הבעיה: כאשר התשלום הוא על עצם זמן העבודה, אין לעובד מניע להגדיל את התפוקה, או לסיים את המשימה במהירות. הזמן הופך לעיקר, והתוצאה - למשנית... לעומת זאת, מעבר למודל של תשלום לפי ביצועים ותוצרים מוגדרים – מביא לתוצאות מרשימות:

לסיכום: כאשר משלמים על עבודה ולא על זמן, הגוף המבצע ממוקד בהפקת ערך מירבי. כך חוסכים עשרות אחוזים במשאבים, מעלים את פריון העבודה, ומשפרים את איכות התוצרים!