כיצד מגבירים מוטיבציה ללמידה?

הדבר הכי נחוץ לתלמידינו עכשיו הוא: תוספת מוטיבציה ללמידה! ברצוני לעמוד על טעות נפוצה, שאם נתקן אותה – נרויח הרבה למידה, בכמות ובעיקר באיכות.

שם הנושא בקצרה: 'תכנית לפי יעדים ולא לפי שעות'.

ונסביר על פי מעשה שהיה: באחת הישיבות למתמודדים בהן לימדתי, התעורר צורך לחזק את סדר א'. בס"ד השגנו תקציב צנוע של כ-2,000 ₪ שהספיק כדי להציע לכל תלמיד ארוחה חגיגית משותפת במסעדה עם סיום המבצע.

נשארה רק שאלה אחת: מה יהיה המבצע?

חברי לצוות רצו לעשות מבצע לפי שעות: 'מי שיהיה כל יום בסדר א' בין השעות כך וכך, יזכה בהטבה'.

אולם אני סברתי אחרת, וכך טענתי: אם אתה 'שוכר אותו' לפי שעות, הרווח 'פקיד מדינה'. מה יעשה? יגיע בשעה המדוברת, יקרא כמה שורות בגמרא, יפטפט קצת, יחמוק החוצה, ואח"כ גם יתווכח ויטען שהיה כל הזמן...

לעומת זאת אם אתה מגדיר לו יעד, והופך אותו ל'קבלן' על משימה זו, הוא יקח אחריות, וידאג שהיא אכן תבוצע.

ובכן, המלצתי, שהמבצע יהיה רק על תוכן ולא על זמנים, הבה נקנה להם מחברות ועטים, ונגדיר יעד: כל בחור, כל יום, מסכם בכתב את מה שלמד היום בסדר א'.

והרי כמובן, שבשביל לכתוב - הוא יצטרך גם להגיע לסדר, גם ללמוד, וגם להבין.

ואם הוא צריך עזרה בכתיבה? אז נעזור לו.

והעיקר, שלא ניכנס ל'נערווין' על הפרטים הקטנים: "ואם הוא יעשה את זה בשעות משלו? ואם הוא כשרוני ויגמור ברגע? ואם הוא יעגל פינות?"... אלו סתם פחדים.

נכון, אחד או שנים ינצלו אותנו, אבל המבצע יסחוף את הלבבות, ויכניס 'פייער' (-אש) לבית המדרש.

התעורר דיון ערני, ולבסוף החליטו לתת צ'אנס להצעה שלי.