לאורו נלך

יום חורפי אחד, ישב מרן זיע"א כהרגלו ועסק בתורה, תנור הנפט היה דולק ומפיץ מעט חום, תוך כדי לימודו נזקק מרן לספר מסוים, בהיותו שקוע בסוגיא שלפניו קם מרן אל הספרייה ליטול את הספר שנזקק לו, אך בדרכו, לא הבחין בתנור שהיה לפניו, ומבלי משים נתקל מרן בתנור והפכו הצידה…

תוך שניות ספורות החלה האש להשתולל, לשונות של אש נשלחו לכל עבר כתוצאה מהנפט שנשפך לארץ. קשה היה למרן לברוח, שהרי הספרים שבחדר כה יקרים לליבו, ואיך יניח אותם כך טרף לאש המשתוללת, ניסה מרן לכבות את האש ברגליו, אך ללא הועיל…

עדינה, ביתו הבכורה של מרן זצוק"ל, שהייתה אז בגיל שמונה, הבחינה באש המשתוללת ומיד רצה החוצה ובכוחות לא לה גררה דלי מים אל תוך החדר, בבת אחת הפכה את הדלי והמים פרצו החוצה אל עבר האש המשתוללת, המים זרמו בעוצמה רבה והכריעו את לשונות האש עד שדעכו לגמרי, נס קרה, הבית ניצל משריפה!

"אבא, ברוך ה' הצלנו את הספרים" שמחה עדינה, "הצלנו את הספרים?!"

תהה מרן זיע"א בחיוך "לא! ביתי היקרה, הספרים הם שהצילו אותנו".

באחד משיעוריו לרבים, נשא מרן זיע"א את דבריו אודות חשיבות לימוד פסוקי תורה, נביאים וכתובים, ואמר:

אדם שיודע נביאים וכתובים על בוריים, יש לו גם יראת שמים. כמה מוסר השכל אפשר ללמוד מכל פרק ופרק בנביאים והכתובים, אנשים מזלזלים בזה, אבל כבר אמרו חכמים (ברכות ו:): "כרום זולות לבני אדם" אלו דברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בהם.

כמה טוב שאדם יקבע לו זמן בכל יום ללמוד בו כמה פרקים של תורה, נביאים וכתובים, וגם בבתי הספר טוב וראוי שילמדו תנ"ך, שהרי יש בו דברי אלקים חיים, יש בתנ"ך דברים נפלאים עם מוסר השכל, ובפרט בספרי הנביאים הראשונים: יהושע שופטים, שמואל, מלכים, אלו הם העיקר, אבל צריך גם ללמוד בנביאים אחרונים: ישעיה, ירמיה וכו', אך העיקר הם הראשונים.

יש אנשים שחושבים שלימוד תנ"ך הוא ביטול זמן, אבל הם טועים, כי הלימוד הזה חשוב מאד, וגם אני לפני חמש עשרה שנה קבעתי לבניי ונכדיי שיעור קבוע בתנ"ך, פעמיים בשבוע, ואני לומד אתם פרק אחד עם כל המדרשים, והם מקבלים מזה חכמה ותבונה אשר יעשה אותם האדם וחי בהם.