התדר היהודי (א)

הורים רבים פונים בשאלות לגבי 'חוסר הבנה' של המתבגרים, כגון:

* "הבן שלי הוא אמנם בחור ישיבה, אבל בזמנו הפנוי צופה בספורט, והוא לא מבין מה הבעיה בזה, איפה כתוב שאסור?"

* "הבת שלי טוענת שיש לה חברה, נכדה של רב גדול, שאינה לבושה בצניעות, אז כנראה שאפשר גם וגם?"

* "בני התחיל לשמור 3 שעות בלבד בין בשר לחלב, כשהוא טוען שמה שטוב ל'יקים' (-יוצאי גרמניה שמנהגם כך) טוב גם לו. מה להסביר לו?"

למה השכנוע לא עובד?

במבט פשטני נדמה כאילו יש כאן 'סברות' או 'אי-הבנות'. ומכיון שכך אנחנו מנסים להסביר, להתווכח... אבל בדרך כלל זה לא עוזר כלום. רק מוסיף תסכול והתרחקות.

מדוע? כי האמת היא שהטיעונים האלו אינם נובעים מ'חוסר הבנה' של המתבגרים. אלא מסיבה אחרת בכלל (נסביר בהמשך).

משמעת בנושאים אלו – לא עובד

יש כאלו שטוענים, כי יש להפעיל משמעת בנושאים אלו. וכך נשמע אותם מעבירים לילדים פקודות בסגנון: "נא לקצר את הבלורית". "לא אוכלים פיצה ברחוב".

"אל תקשיבו אפילו באזניות לזמר דתי פלוני".

אולם הורים שינסו לעשות כן, יגלו שהם מבזבזים המון זמן ומשאבים יקרים, כשהתוצאות – אפסיות. לא ניתן להשפיע על תרבות באמצעות אכיפה. כי כל עוד לא טיפלנו בשורש המעוות, הוא ימשיך להפיק פירות באושים ללא הפסקה...

השורש – התדר היהודי המקורי

ובכן, הטיעונים האלו של בני הנעורים, אינם נובעים מחוסר הבנה וגם לא מחוסר משמעת. הם נובעים מחוסר חיבור שלהם לתדר היהודי המקורי.

מהו ה"תדר היהודי המקורי"? בקצרה: לחלק טבק בבית הכנסת, ולאכול געפילטע פיש!...