מו"ר סאלם במו"ר מתנא זכריה זצוק"ל – ראב"ד ביד"א: מופתים וסיפור מקוראי העלון

מו"ר סאלם במו"ר מתנא זכריה זצוק"ל זיע"א נפטר ח' סיון

את תורתו הגדולה למד מרבני וגדולי הדור בבידא שבדור הקודם, שאביו אחד מהם, וישב כל חייו על עמל התורה ועבודת ה', ולא היה לו זמן לנסיעות ולשום מקום. אך דוקא בזכות זאת הייתה ראייתו הטהורה חובקת עולם, ונתאמת אצל אנשים שמארי סאלם מתנא יושב בביד'א אך מצודתו פרושה בכל רחבי תבל, והיה מפורסם שהוא צופה בעיניו הקדושות ורואה דברים אף שהם במרחקים. פעם אחת הזהיר ואמר כעת תפרוץ מלחמה ב'ארדלבירמן' וצריך להיזהר שלא יהיה השלכות לאזורינו, וכאשר שאלוהו מארי מאיפה אתה יודע? התחמק לענות. וכדבריו כך היה...

על כל צרה שלא תבוא היה מארי סאלם מתנא מזעיק את הציבור לתפילה, גם כששמע ממלחמות שיש במקומות מושבותיהם של קהילות ישראל בחלקים אחרים בעולם, היה מכריז על יום תפילה, וזכור לאנשי ביד'א איך שהמארי בעצמו ובכבודו היה יוצא וקורא בקול רם 'צלה צלה' (תפילה) וזה היה דרכו שלא חיפש גינוני כבוד, אלא חש אך ורק על כבוד שמים.

דין תורה: כשפעם אחת כעסו עליו אנשים בגלל פסק דין שנתן והתווכחו עמו על כך, מארי סאלם מתנא שלא יכל לוותר על זמנו היקר לו בלימוד תורה, הפך לרואה ואינו נראה, וכך ישב להמשיך בלימודו כשהאנשים הרוגזים עומדים לידו ולא רואים אותו. רק לאחר שנרגעו והנה הם רואים את מארי סאלם מתנא, שאלו אותו בתדהמה היכן היית? אך מארי סאלם לא ענה דבר.

סיפור

שלום רב לקוראי העלון הנפלא "בית זכריה" ולעורכו הרב מאיר זכריה הי"ו נין הצדיק.

ברצוני לשתף את הקוראים בסיפור מדהים שקרה איתי. היה זה לפני כמה שנים בתקופת הקורונה, נדבקתי בנגיף. מצבי לא היה טוב. שכבתי חולה וחלוש מאוד עם חום גבוה כמה ימים.

והנה באחד הלילות הופיע בחלומי הצדיק הקדוש מארי סאלם בן מתנא זי"ע. הוא התיישב מולי מעבר לשולחן ומזג מבקבוק היין שבידו לכוס שלי וכן מזג לכוסו, לאחר מכן אמר לי: "לחיים" והקיש את הכוסות כנהוג. קמתי מרוגש מהחלום שהיה כה ברור ומוחשי. וב"ה מאותו ערב, החל מצבי להשתפר במהירות והחלמתי לגמרי. ומאז ועד עתה דמותו הקדושה של הצדיק נחקקה בליבי. זכותו יגן עלינו אמן. (אברהם ל. בני ברק)