הפרעת תקשורת (יב)

תקשורת יעילה וממוקדת

מאותגר-התקשורת מתקשה להבין רמזים, סלנגים, דיבור סרקסטי או מטאפורות. ולכן הימנעו מהם לחלוטין, ודברו עמו אך ורק במשפטים קצרים וברורים.

ומעשה בנער מאותגר-תקשורת שפנה למגיד-שיעור שלו ואמר: 'אין לי מקום לשבת'. אמר לו המג"ש: 'אז תשב במקום שלי'. הוא לא התכוון לכך באמת, אבל הנער לקח את הדברים כפשוטם, ו... התיישב במקום של המגיד-שיעור!

כשאתם משוחחים עמו, במקום שאלה כללית, כמו: "איך היה היום?", שאלו שאלות ממוקדות, כגון: "עם מי שיחקת בהפסקה?".

במהלך השיחה, יתכן שהילד יזדקק להפסקות קלות כדי לעבד את הנאמר, ולכן אל תלחצו עליו להמשיך את השיחה ברצף.

אם מדובר בשיחה חשובה, סכמו עבורו את הנקודות המרכזיות שלה בכתב, כדי שהמידע לא יאבד לו במוח.

ויסות חושי ורגשי

אם הנער מנפנף בידיו בקביעות, או מסובב 'ספינר' כל היום, דעו: זו לא בעיה, אלא דוקא פתרון! אלו כלים להרגעה עצמית, הנקראים בלשון המקצועית: "גרייה עצמית". אני מכיר נער שמתנדנד כל יום שעות! באותה גינה ציבורית. כשהבנתי למה הוא עושה את זה, נהייתי יותר אמפתי כלפיו.

אם פעולה מסוימת מפריעה לכם, הציעו לו בצורה מכובדת לעבור לגרייה מקובלת יותר, כגון: כדור לחץ, או ציור.

במקביל: יתכן שהוא זקוק לגרייה כי הוא מוצף כעת מעומס צלילים ברקע, או אור חזק. אם כן, השתדלו להפחית עומסים אלו, או לעבור למקום שקט יותר.

הימנעו ממגע פתאומי בו, כגון טפיחה על השכם ללא תיאום עמו. ואל תאלצו אותו לאכול מרקמים שהוא שונא.

אם הוא סובל מתת-תחושה, הוא עשוי לצאת בשלג עם חולצה דקיקה, או לא לשים לב שהאף שלו זקוק לקינוח (סליחה על הדוגמא). אל תכעסו עליו, עזרו לו להתגבר על כך על ידי הנחיות או כללים ברורים.