"בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" (א, א) - הטעם שפתחה התורה באות ב', ועשרת הדברות נפתחו באות א'

כתב 'בעל הטורים' בראש ספרו על התורה בשם המדרש רבה (א, י) (וכן הוא בירושלמי חגיגה פרק ב' הלכה א', ובתנא דבי אליהו פרק ל"א) לבאר מדוע פתחה התורה באות ב' דוקא שהיא האות השניה, ולא באות א' שהיא הראשונה מכ"ב האותיות, וגם שהאות א' מרמזת על אחדות הבורא יתברך שהוא אחד ושמו אחד, ולכאורה היה ראוי להתחיל בה את התורה.

ותרץ משום שאות ב' היא לשון ברכה ואות א' היא לשון ארור, "אמר הקדוש ברוך הוא אפתח באות ב' בלשון ברכה ולואי שיוכל להתקים".

עוד מובא במדרש: "באותה שעה עמדו כל האותיות לפניו, זאת אומרת בי יברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, וזאת אומרת בי יברא הקדוש ברוך הוא עולמו וכו', באה האות בי"ת ואמרה לפניו: רבונו של עולם רצונך לברא בי את עולמך שאני אות של ברכה ובי מברכין אותך בניך ישראל העתידים לבא בעולם ואומרים ברוך אתה ה', אמר לה הקדוש ברוך הוא בך ודאי אברא את עולמי ואת ראויה לכך".

ומובא עוד שם: "שהיה הקדוש ברוך הוא משגיח בתורה וברא עלמא" באותיות התורה, ולכן הקדים בהם האות ב' לברכה. ומסים המדרש (שם) אף על פי שהתורה פותחת באות ב', עשרת הדברות נפתחות באות א' כפי שכתוב (שמות כ, ב): "אנכי ה' אלקיך", בשכר שותרה האות א' לאות ב' שהיה צריך לכתב "אלקים ברא בראשית", אמר לה הקדוש ברוך הוא "אף על פי שאיני פותח בך עכשו, אפתח בך כשאתן תורה לישראל = "אנכי ה' אלקיך".

לעמת זאת בזהר חדש (רות דף מ"ט.) מביא ששאל הקדוש ברוך הוא לאות א' 'אל"ף, אל"ף למה לא תכנסי כשאר כל האותיות שנכנסו לפני, אמרה לפניו רבונו של עולם מפני שראיתי כל האותיות שנכנסו לפניך שיצאו בפחי נפש, וכבר נתת לאות בי"ת רשות שתברא בה את עולמך ואין ראוי למלך המלכים למי שנתן מתנה להעבירה ממנו ולפיכך עמדתי במקומי, אמר לה הקדוש ברוך הוא הואיל וכך הוא את תהיי ראשונה לכל האותיות, בך אני מתעלה להקרא בך שמי אחד', וכן מובא בהקדמת הזהר (דף ג' ע"ב), והוסיף שם 'ואף על פי שאיני פותח בך עכשו, אפתח בך כשאתן תורה לישראל אנכי ה' אלקיך'. היוצא מדבריו, שבזכות עין טובה שנהגה אות אל"ף באות בי"ת זכתה להיות ראשונה לכל האותיות, והיא תוספת מעלה. ['אוצר פלאות התורה']