"מוצא שפתיך תשמר..." (כ"ג, כ"ד)

מובא בגמרא (ברכות ח.) במערבא כי נסב אנש אתתא, אמרי לה הכי מצא או מוצא, 'מצא' דכתיב (משלי י"ח) 'מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה'', 'מוצא' דכתיב (קהלת ז') 'ומוצא אני מר ממות את האשה'. רואים מהגמרא שאשה רעה נקראת 'מוצא', ומובא בגמרא (שבת ל"ב) תניא רבי נתן אומר, בעון נדרים מתה אשה של אדם, שנאמר (משלי כ"ב) 'אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך', אם כן אם יש לאדם אשה רעה, יש לו עצה להתפטר ממנה - "שינדר נדר ולא יקימו".

ושמעתי בדרך צחות: שזה הזהירה התורה 'מוצא שפתיך תשמר' - 'מוצא' - אפלו אם יש לך בבית 'מוצא' דהינו אשה רעה - גם שפתיך תשמר, שאין לך התר לעבר על נדרים (כך שמעתי מרבי יהושע פינק שליט"א).

והנה החיד"א ('פתח עינים' ראש השנה ו.) כתב: שמעתי מהרב עיר וקדיש כמהר"ר גדליה חיון ז"ל מה שאמרו 'בעוון נדרים אשתו מתה', ומי שיש לו אשה רעה נודר ואינו מקים כדי שתמות אשתו - הוא טפש, שמתת אשתו הוא לענש, ולא לעשות לו נחת רוח, ועל זה אמר הכתוב 'אם אין לך לשלם' פרוש - שעשית זה כדי שתמות אשתך, ועל זה אני אומר 'למה יקח משכבך' לעשות לך נחת רוח, אדרבה הוא צריך להענש בעוון נדרים, ויענש בענש אחר, ואשתו תחיה.

וידוע המעשה הנפלא שהיה אצל רבי שלום מקמינקא זצ"ל, שהגיע פעם יהודי עשיר קמצן אחד, והתאונן בפניו שהיות ואשתו ממררת את חייו, לכן מבקש שהרבי יקללנה שתמות. אמר לו הרבי שיש אסור לקלל יהודי, והוא לאו שבתורה, אך בכל זאת יש לי עצה עבורך: הנה אמרו חז"ל: בעוון נדרים מתה אשתו, והנה כאן בעיר נצרכים למקוה, על כן נדור נא שהנך נותן סכום כסף גדול עבור בנית המקוה, והרי לא תאבה לשלם, וכך תעשה בקשתך. עבר זמן והלה בא שוב לרבי שלום באמרו רבי בינתים אין רואים תוצאות... אמר לו רבי שלום: הנה כתוב 'בעוון נדרים מתה אשתו', וצריכה להיות בגדר 'אשה', ואלו אתה אינך מתנהג עמה כמו כן, אלא מתקוטט עמה. ראה לחיות עמה בטוב, וכך תוכל להתמלא משאלתך', חזר הלה לביתו והתחיל לכבד את אשתו, האשה התפלאה עד מאוד מה יום מיומים, אך כיון שראתה שהוא נהיה אדם חדש, התחילה לכבדו כיאה וכיאות, וכך נוצרה ביניהם אהבה ואחוה שלום ורעות... ויהי היום ולפתע נפלה האשה למשכב.

נסע הלה שוב לרבי שלום, שהנה כעת הוא כבר חי עמה בטוב ובנעימים, ועתה מאימת המחלה להמיתה! ובקש שהרבי יתפלל שתחיה. ענה לו רבי שלום: הרי הבטחת מקוה, ואין מנוס כי אם לקים נדרך, ש'בעוון נדרים האשה מתה'... והכרח הלה להביא מעות למקוה, וחזרה אשתו לאיתנה...

וה'דברי חיים' הפליא מאוד ספור זה, ואמר שרק אדם חכם כרבי שלום מקמינקא יכול לעשות בעצה אחת שני דברים, להשכין שלום בבית, וגם להוציא כסף למקוה מעשיר קמצן. [מעדני אשר]