כי תצא - תוכן ענייני הפרשה

א. דין הרוצה לקחת שבוית מלחמה לאשה (כ"א, י-י"ד).

ב. דיני הירשה והבכורה, דין בן סורר ומורה ( (כ"א, ט,ו-כ"א).

ג. הרוגי בית דין - נתלים, ומצות הקבורה בכבוד בו ביום.

ד. מצות השבת אבדה ועזרה במשא לאיש ולבהמתו (כ"ב, ד).

ה. אסור לא ילבש גבר שמלת אשה, ולהפך (כ"ב, ה).

ו. מצות שלוח הקן ומצות מעקה - הסרת סכנה (כ"ב, ח).

ז. אסור כלאי הכרם וכלאי זרעים, אסור עבודה בשני מיני בעלי חיים יחד, וכלאי בגדים - שעטנז (כ"ב, ט-י"א).

ח. מצות הטלת חוטי ציצית בכנפות הבגד המרבע (כ"ב, י"ב).

ט. מצות קדושין, ודיני המוציא שם רע על כלתו (כ"ב, י"ג-כ"ב).

י. דיני זנות באשת איש ופנויה.

יא. צווי לא להעניש האנוס במעשיו (כ"ב, כ"ו-כ"ז).

יב. אנשים האסורים להתחתן עם קהל ישראל (כ"ג, ב-ט).

יג. אסור לתעב גר אדומי (קרוב) ומצרי (הכרת הטוב) בדור ג'.

יד. הלכות נקיון וטהרה, בכך השכינה שורה בישראל (כ"ג, י-ט"ו).

טו. אסור הסגרת עבד שברח לארץ ישראל, ואסור הונאתו.

טז. אסור זנות, ואסור הקרבת חלופי כלב, ואתנן (כ"ג, י"ח-י"ט).

יז. אסור (על הלווה) לתת רבית, ואסור (על המלוה) קבלת רבית מיהודי (כ"ג, כ-כ"א).

יח. החיוב לקים נדרים, מוצא שפתיך תשמר-בל תאחר . (כ"ג, כ"ב-כ"ד)

יט. זכויות ואסורי הפועל בעבודתו בשדה ובכרם (כ"ג, כ"ה-כ"ו).

כ. מצוה שלא יגרש אשתו אלא בגט. ולא יחזיר גרושתו לאחר שנשאה לאחר, ומצוה לשמח אשתו בשנה ראשונה.

כא. האסור לקחת כמשכון - חפץ המשמש להכנת אכל נפש.

כב. דין גונב נפש (כ"ד, ז).

כג. אזהרה שלא לתלש סימני צרעת (כ"ד, ח-ט).

כד. מצוה לזכר מעשה מרים - אסור לשון הרע.

כה. דיני משכון בהלואה, ומצות השבתו בעת הצרך ( (כ"ד, י-י"ג).

כו. אסור הלנת שכר שכיר (כ"ד, י"ד-ט"ו).

כז. אסור קבלת עדות קרובים בבית דין, ואסור הטית משפט.

כח. דיני שכחה בשדה ובכרם - לעניים, וכן פרט ועוללות.

כט. דיני מלקות, ואסור הכאת יהודי - לא יוסיף (כ"ה, א-ג).

ל. אסור חסימת שור בדישו (כ"ה, י"ט-כ"ב).

לא. דיני יבום וחליצה (כ"ה, ה-י).

לב. (סכנה במריבה) מצות הצלת הנרדף, ותשלומי בשת.

לג. אסור עול במסחר - רמאות במשקל ובמדה (כ"ה, י"ג-ט"ז).

לד. זכירת מעשה עמלק, ומצות מחיתו (כ"ה, י"ז).