"על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל..." (י"ז, י"א) - ספור

וברש"י: 'ימין ושמאל'. אפלו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין (ספרי קנ"ד.), וכל שכן כשאומר לך על ימין ימין, ועל שמאל שמאל.

והרמב"ן: ימין ושמאל. אפלו אם אומר לך על ימין שהוא שמאל או על שמאל שהוא ימין לשון רש"י וענינו אפלו תחשב בלבך שהם טועים והדבר פשוט בעיניך כאשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך תעשה כמצותם, ואל תאמר איך אוכל החלב הגמור הזה או אהרג האיש הנקי הזה, אבל תאמר כך צוה אותי האדון המצוה על המצוות שאעשה בכל מצוותיו ככל אשר יורוני העומדים לפניו במקום אשר יבחר, ועל משמעות דעתם נתן לי התורה אפלו יטעו, וזה כענין רבי יהושע עם רבן גמליאל ביום הכפורים שחל להיות בחשבונו (מסכת ראש השנה כ"ה) והצרך במצוה הזאת גדול מאוד כי התורה נתנה לנו בכתב, וידוע הוא שלא ישתוו הדעות בכל הדברים הנולדים והנה ירבו המחלוקות ותעשה התורה כמה תורות וחתך לנו הכתוב הדין שנשמע לבית דין הגדול העומד לפני השם במקום אשר יבחר בכל מה שיאמרו לנו בפרוש התורה בין שקבלו פרושו עד מפי עד, ומשה מפי הגבורה או שיאמרו כן לפי משמעות המקרא או כונתה כי על הדעת שלהם הוא נותן להם התורה אפלו יהיה בעיניך כמחליף הימין בשמאל וכל שכן שיש לך לחשב שהם אומרים על ימין שהוא ימין כי רוח השם על משרתי מקדשו ולא יעזב את חסידיו לעולם נשמרו מן הטעות ומן המכשול ולשון ספרי (שופטים קנ"ד) אפלו מראין בעיניך על הימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין שמע להם.

והנה לפניכם ספור מדהים על אמונת חכמים מתוך 'שש באמרתך' (במדבר, חקת): לפני שנים רבות היה בחור בישיבת חברון שסבל במשך תקופה מכאבי ראש. הוא הלך עם אביו לבית החולים, שם ערכו לו בדיקות מקיפות ונתגלה שיש לו גדול במח, לא עלינו. אין לתאר את ההלם הנורא שפקד אותם. האב החליט שמבית החולים הם אינם שבים הביתה, אלא נוסעים לבני ברק אל ביתו של רבי חיים קניבסקי זצ"ל.

רבי חיים שאל אותם: 'האם פרסמתם את הדבר'? - 'לא', השיבו, 'מבית החולים באנו ישר אל הרב'.

שאל רבי חיים את הבחור: 'האם אתה מקפיד על שלושה סדרים ביום'? והבחור השיב בחיוב. אמר לו רבי חיים: 'אם כך, תתעלם מהבדיקות, תעצר הכל, ובעזרת ה' כאבי הראש יעברו לך'.

כשנודע הדבר לאחד מפני המשפחה, תלמיד חכם גדול, אמר להם: 'דברי רבי חיים מכונים למי שהוא בדרגה של מלאך אלוקים והוא בעל בטחון גדול, אבל מי שלא בדרגה הזאת - אסור לו לזלזל בהוראות הרופאים. זו שאלה של חיים ומות, פקוח נפש'!

הם שמעו לאותו לתלמיד חכם והבחור המשיך בבדיקות. התברר שהבעיות מרכבות עוד יותר מכפי שסברו בתחלה.

הבחור שב אל רבי חיים, ורבי חיים אמר לו: 'למה המשכת בבדיקות? אמרתי לך לעצר הכל'! הסביר הבחור: 'דוד שלי הוא הרב שלנו, והוא אמר שהדברים מכונים למי שהוא בעל בטחון גדול ובדרגה של מלאך אלוקים, לא לאדם רגיל כמוני'...

אמר לו רבי חיים: 'אם כן, מה אתה רוצה ממני? לך לרב ההוא ותפנה אליו את בקשתך'.

הבחור הלך אל אותו רב וספר לו על הדברים. הרב נבהל מן הדברים והכה על חטא: 'איך לא בטלתי את דעתי מפני דעת רבי חיים?! מה עם אמונת החכמים שלי? בגללי הבחור יסבל, ומי יודע אם לא הבאתי עליו רעה גדולה'!...

הרב ההוא נסע עם הבחור אל רבי חיים ובקש מחילה על שלא קבל את דבריו כפשוטם.

רבי חיים פנה אל הבחור ואמר לו: 'עדין יש תקנה. אתה מוכן לקבל על עצמך ללמד סדר נוסף, מחוץ לשלשת הסדרים'? הבחור השיב בחיוב. אמר לו רבי חיים: 'אם כן, ברגע זה אתה מפסיק את כל הבדיקות'!

הפעם, כמובן, הבחור שמע לדברי רבי חיים בלי שום סיג והפסיק לגמרי את כל ההתעסקות בתיקו הרפואי.

וראה זה פלא: כעבר זמן נעלמו כאבי הראש כלא היו. חלפו ימים, חלפו שבועות וחדשים, וחייו נמשכו כתקונם. הבעיה הרפואית הפכה לנחלת העבר ולא נשאר ממנה שום זכר.

כשהגיע הבחור לגיל שדוכים, נגש אל רבי חיים, הזכיר לו את המקרה מן העבר, ושאל: 'האם עלי לספר על התיק הרפואי שלי'? אמר לו רבי חיים: 'אין לך מה לספר, אין לך שום תיק רפואי'! הבחור הקים את ביתו, לארך ימים ושנים.

מה הציל אותו? אמונת חכמים. אך כל עוד אמונת החכמים שלו היתה פגומה - בעיתו לא נפתרה. רק כשקבל על עצמו לפעל מתוך אמונת חכמים תמימה - נעלמה הבעיה כלא היתה. ומהי 'אמונת חכמים'? בטול הדעה העצמית לדעת תורה, הכנעה ובטול כל חשבון ושקול דעת למול דעת תורה!