דבר העורך

פותחת הפרשה (ט"ז, י"ח): "שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך". מובא במדרש: זה שאמר הכתוב 'לך אל הנמלה עצל ראה דרכיה וחכם, אשר אין לה קצין שטר ומשל, תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה', מה ראה שלמה ללמד לעצל מהנמלה? משום שכל חיותה של הנמלה אינה אלא ששה חדשים, וכל מאכלה אינה אלא חטה ומחצה, והיא הולכת ומכנסת בקיץ כל מה שמוצאה - חטין ושעורין ועדשים. אמר רבי שמעון בר יוחאי: מעשה היה ומצאו בבור שלה 300 כור (במדרש המבאר כתב: השעור בערך - 72,540 ליטר בנפח. ובמשקל של גרעינים - 51,000 ק"ג. והם 72.54 מטרים מעקבים). ולמה היא עושה כן? אמר רבי תנחומא: אומרת הנמלה, שמא יגזר עלי הקדוש ברוך הוא חיים - ויהיה לי מוכן לאכלו. לפיכך אמר שלמה 'לך אל הנמלה עצל ראה דרכיה וחכם', אף אתם התקינו לכם מצוות מהעולם הזה לעולם הבא. ממשיך המדרש: מהו 'ראה דרכיה וחכם' - ראה דרך ארץ שיש בה, שבורחת מהגזל. אמר רבי שמעון בן חלפתא: מעשה בנמלה אחת שהפילה חטה אחת, והיו כלן באות ומריחות בה ולא היתה אחת מהן נוטלת אותה. באה אותה שהיתה שלה ונטלה אותה. ראה חכמה שיש בה, וכל השבח שיש בה - לא למדה מבריה, ולא שופט ולא שוטר יש לה. אתם שמניתי לכם שופטים ושוטרים - על אחת כמה שתשמעו להם. איזו זהירות עצומה נזהרות הנמלים מגזל, עד שאפלו כאשר נמלה הפילה חטה בכונה תחלה (שהרי לא נאמר 'מעשה בנמלה 'שנפלה לה חטה', אלא 'שהפילה') במקום שכל הנמלים עוברות, לא חששה כלל שמא יקחו לה את החטה, כי אסור גזל הוא טבע מטבע אצל הנמלים. ואמרו בגמרא (ערובין ק:): אמר רבי יוחנן: אלמלא לא נתנה תורה, היינו למדים גזל מנמלה. ופרש רש"י : שאין אחת גוזלת מאכל חברתה. וב'ערוך' (ערך צנע) כתב: אין הנמלה נכנסת לחר שלא שלה לגזל.

אומר ה'נחלת יעקב' (ל'נתיבות המשפט'): יש אנשים שמתפארים בעצמם כי אנשים ישרים הם, כי מעולם לא גזלו מאדם ולא עשו עולה לשום בריה. דבר זה אינו ראוי לשבח אם לא נובע מצוויי התורה הקדושה. שהרי גם הנמלים נזהרות מאסור גזל ואין לוקחות אחת מהשניה מאומה, ואינן ראויות לשבח ותהלה על זה, שהרי אינן עושות זאת על פי צוויים וערכים, אלא מטבע שהטבע בהן. וכשלא הולכים על פי צוויים וערכים יכולים לחיות בהרגשה שרחוקים מהגזל, אך למעשה כל המעשים הם בגזל גמור. שמהיכן לנמלים היבול הרב שאוספות, וכי מההפקר? הלא נכנסות לבתים ולשדות וגוזלות מכל הבא לפיהן ללא הקפדה!! כן הוא האדם, אם עושה מעשים טובים מטבעו הטוב ולא על פי צווי התורה, יכול להלל עצמו שצדיק גדול הוא, ורחוק מגזל, אך כל ממונו - גזל! וזה שאמרה תורה 'שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך' - תעשה כל מעשיך על פי התורה.

התורה מצוה עלינו להציב "שופטים ושוטרים" - מערכת חיצונית של חק, אכיפה ובקרת. לעמת זאת, הנמלה פועלת בשיא החרוציות והיעילות בלי שום שוטר או מושל שיעמד לה 'על הראש'. ברם אומר הפסוק "תתן לך" קדם כל בתוך עצמך, חז"ל והספרים הקדושים מדגישים שהצווי הוא לתת שופטים ושוטרים ראשית "לך".