"אלה הדברים" – כוח הדיבור והתפילה: הילד שהחכים, ותפילה על השידוך – סיפורים

אלה הדברים אשר דבר משה... במדבר בערב וכו' (א א)

כתב רש"י אלה הדברים, לפי שהם דברי תוכחות כתב את כל המקומות שהכעיסו לפני המקום וכו'. מסבירים שהמילים "אלה הדברים" הם גם דברי תוכחות שמוכיח משה את בני ישראל ואומר להם, הרי יש לכם את כח הדיבור – התפילה, אם כן מדוע אתם לא מנצלים את הכח הזה להתפלל ולדבר דיבורים לפני ה', מדוע אתם אומרים שאין לכם הצלחה הרי בכח התפילה תגיעו לכל ההצלחות בחיים.

סיפור

סיפר הרב גואל אלקריף שליט"א הייתי במסיבת סיום כיתות ח' בתלמוד תורה פרי חדש, אחד המחנכים דיבר שם וסיפר על תלמיד אחד שעד כיתה ו' לא קלט כלום מכל הלימודים בכיתה, יום אחד כשלמדו גמרא פתאום שומע המלמד שאלה טובה מכיוון אחד התלמידים. והתפלא מאוד שהרי במקום הזה יושבים החלשים וצריך מדי פעם להשתיקם שלא יפריעו, והנה הוא שומע פתאום שאלה משם והתלמיד הנ"ל שואל שאלה טובה. שאל אותו המלמד 'מישהו למד איתך את הגמרא?' אמר לו, 'לא', שאל אותו, 'מה, אתה הבנת עכשיו את כל מהלך הסוגיה?' אמר לו, 'כן'. למחרת שוב התלמיד שואל שאלה נהדרת ומתרץ תירוץ טוב.

ביום השלישי כשזה חזר על עצמו ניגש למנהל ואמר לו, 'תראה, יש פה משהו מיוחד', וסיפר לו על התלמיד. והחליט להתקשר לאימו ובישר לה שהילד שלא ידענו מה יהיה אתו, קרא לו נס והוא פתח את פיו בחכמה ושואל ומתרץ, תגידי לי, מה עשית, למי הלכת? ואיזה מאבחן טיפל בו?

אמרה לו האמא: 'תשמע, יום אחד נכנס הילד הביתה ואומר לי, 'אמא, אני מיואש מעצמי, אני לא מבין כלום בכיתה', והתחיל לבכות. 'אמרתי לו, אני מתפללת עליך בהדלקת נרות וכנראה התפילה שלי לא מספיקה, תעמוד לידי בהדלקת הנרות, תתפלל איתי ביחד, אולי ה' יעזור לך'. וכך כשהדלקתי נרות, הילד עמד לידי ושנינו התפללנו ובכינו, כשראו אותנו האבא ושאר הילדים, הם חייכו, אבל לשבת הבאה, האבא ראה שזה רציני וגם הוא נעמד ליד הנרות והצטרף לתפילה. לשבת השלישית הצטרפו שאר הילדים לתפילה, התפללנו שלוש תפילות כאלה והילד – החכים. וסיפר המחנך שהילד הזה סיים כיתה ח' והתקבל לישיבה מצויינת.

למדנו מסיפור זה: מהי כוחה של תפילה, אדם לא משער ולא מתאר איזה כח נתן לו הקב"ה, תתפלל, תבקש על עצמך, אל תחכה שאחרים יתפללו עליך! 'יפה תפילת החולה על עצמו (ולא רק חולה על כל בעיה שהיא) יותר מאחרים".

כשהיו מגיעים אנשים ל'חפץ חיים' ובקשוהו שיתפלל עליהם היה אומר להם, 'תתפללו אתם על עצמכם, ותפילתכם תעזור לכם יותר משלי'.

תפילה על השידוך

אברך שגר בפרדס כץ בבני ברק סיפר שכשהיה יום אחד בירושלים, נכנס שם לבית הכנסת להתפלל מנחה, ועד שיתחילו להתפלל, לקח גמרא והתחיל ללמוד בניגון שובה לב. ניגש אליו יהודי ואמר לו 'אני רואה שאתה לומד טוב, מאיפה אתה?' אמר לו, 'מבני ברק', 'תשמע' הוא אומר. 'יש לי בת מצויינת כלילת המעלות ואני מחפש לה שידוך ולא מצאתי, אולי אתה מכיר בחור טוב בשבילה?' אמר לו האברך, 'אני לא שדכן אבל דבר אחד אני יכול לעשות בשבילך, אני אתפלל על בתך ובעזרת ה' יתברך יהיה לה שידוך טוב'. אמר לו, היהודי בסדר. ונתן לו את שם הבת ושם אמה ומאז האברך התפלל עליה בשלוש התפילות שתמצא זיווג הגון בתוך שאר הצריכים זיווג.

האברך ממשיך לספר, אחר מספר חדשים, ערב אחד הלכתי לתפילת ערבית ועברתי ליד 'אולמי הדודאים', שמעתי את התזמורת וקבלתי מין דחף להיכנס לאולם (בדרך כלל אדם לא נכנס לחתונה שלא מוזמן). נכנסתי ומי אני רואה רוקד באמצע המעגל עם החתן?... את היהודי מירושלים. ברגע שהיהודי ראה אותי, רץ אלי ואמר לי 'אני כל הזמן התפללתי שתבוא לחתונה', וסיפר לי 'בתי – הכלה היתה מיואשת מלמצוא שידוך, והייתי אומר לה אל תדאגי, יש אברך שמתפלל עליך כל יום והשידוך יגיע בעזרת ה'. ואחר שהגיע השידוך וקבענו תאריך לחתונה רציתי להזמין אותך ולא ידעתי מה שמך, עכשיו בחופה התפללתי ובקשתי שאני מאוד רוצה שמי שהתפלל על הבת שלי, ובגללו נהיה השידוך שיבוא לחתונה, והנה ה' שמע את תפילתי!'

למדנו מסיפור זה כמה כח עצום יש לתפילה, ויהי רצון שנדע לנצלו כראוי.