ספירת העומר – איך סופרים, הברכה והנוסח

המצווה ומקורה

בתורה נאמר: ״וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה, שבע שבתות תמימות תהיינה״ (ויקרא כג, טו). חז״ל פירשו ״ממחרת השבת״ – ממחרת יום טוב הראשון של פסח, ולכן מתחילים לספור בליל ט״ז בניסן. בזמן המקדש הביאו באותו יום את קרבן העומר מן השעורים, ומשם שם המצווה.

סופרים גם ימים וגם שבועות, כי התורה אמרה גם ״תספרו חמישים יום״ וגם ״שבע שבתות״. הדינים מובאים בשולחן ערוך, אורח חיים סימנים תפט–תצג.

מתי סופרים

הזמן המובחר הוא בלילה, אחרי צאת הכוכבים – רבים סופרים בבית הכנסת, בסוף תפילת ערבית. מי שהתפלל ערבית מוקדם, לפני צאת הכוכבים, ממתין לצאת הכוכבים ואז סופר בברכה. כל הלילה כשר לספירה, עד עלות השחר.

מי שעדיין לא ספר, ושואלים אותו ״כמה היום לעומר?״ אחרי השקיעה – נוהגים שהוא עונה ״אתמול היה כך וכך״. אם יענה את המספר של היום, יש חשש שכבר יצא ידי חובה בלי ברכה, ולא יוכל לברך אחר כך.

ימים ושבועות

בשישת הימים הראשונים אומרים רק את מספר הימים. מהיום השביעי מוסיפים גם את השבועות, ובכל יום שאינו סוף שבוע מוסיפים את הימים העודפים: ״היום שמונה ימים, שהם שבוע אחד ויום אחד לעומר״. בל״ג בעומר, למשל: ״היום שלושה ושלושים יום, שהם ארבעה שבועות וחמישה ימים לעומר״. את הנוסח המדויק לכל יום מציג כלי ספירת העומר.

נשים וילדים

ספירת העומר היא מצוות עשה שהזמן גרמה, ונשים פטורות ממנה מעיקר הדין. יש נשים הנוהגות לספור, ובשאלה אם הן מברכות יש מנהגים שונים: יש קהילות שבהן נשים סופרות בברכה, והמנהג המקובל בקהילות הספרדים הוא שנשים אינן מברכות על הספירה. ילדים לפני בר מצווה סופרים לשם חינוך.

נוסח ספירת העומר

סופרים בעמידה. לפני הספירה יש הנוהגים לומר ״הנני מוכן ומזומן״.

• ״לעומר״ או ״בעומר״ – שני הנוסחים מופיעים בסידורים, ונוהגים כנוסח הקהילה.
• אחרי הספירה נוהגים לומר את מזמור סז בתהילים (״למנצח בנגינות״), ויש המוסיפים ״אנא בכח״ ותפילת ״ריבונו של עולם״, לפי הסידור.

הספירה בפועל, שלב אחר שלב

1. לבדוק מה הספירה של הלילה – בלוח, בסידור או בכלי ספירת העומר.
2. לחכות לצאת הכוכבים, ולא לומר את המספר לפני הברכה.
3. לעמוד, לברך ״על ספירת העומר״ ומיד לספור בלי הפסק.
4. לומר את הימים, ומהיום השביעי גם את השבועות.
5. להמשיך ב״הרחמן״ ובמזמור, לפי הסידור.

טעויות נפוצות

• לענות למי ששואל ״היום כך וכך לעומר״ לפני שספרו בברכה.
• לספור מוקדם, לפני צאת הכוכבים, בלי לשים לב.
• לשכוח את השבועות מהיום השביעי ואילך.
• לסמוך על ש״שמעתי את החזן״, במקום לספור בעצמי.