ויקרא טו, כד

ותהי נדתה עליו. יכול יעלה לרגלה, שאם בא עליה בחמישי לנדתה לא יטמא אלא שלשה ימים כמותה, תלמוד לומר וטמא שבעת ימים ומה תלמוד לומר ותהי נדתה עליו, מה היא מטמאה אדם וכלי חרס, אף הוא מטמא אדם וכלי חרס:

וְאִם מִשְׁכַּב יִשְׁכּוּב גְבַר יָתָהּ וּתְהֵי רִחוּקָהּ עֲלוֹהִי וִיהֵי מְסָאָב שִׁבְעַת יוֹמִין וְכָל מִשְׁכָּב דִי יִשְׁכּוּב עֲלוֹהִי יְהֵי מְסָאָב

וְאִין שַׁמָשָׁא יְשַׁמֵשׁ גְבַר עִמָהּ וְתֶהֱוֵי רִיחוּקָהּ עֲלוֹי וִיהֵי מְסָאָב שׁוּבְעָא יוֹמִין וְכָל מִשְׁכָּבָא דִמְיַיחֵד לְמִשְׁכְּבֵי עֲלוֹי יְהֵי מְסָאָב

ואם שכב איש אותה. בלא זדון רק שוכב עמה בשוגג והנה באה נדתה והיתה עמו וזה טעם עליו כי כרת יש על השוכב עם נדה בזדון וכן הוא משפט הזבה ואם לא נזכר:

וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא. כי הוא טמא טומאת שבעה וגם יטמא אחרים ואם לא נכתב:

אשר ישכב עליו יטמא - לטמא אוכלין ומשקין. תחתונו של בועל נדה כעליונו של זב, בפרק בנות כותים.

ישכב איש אתה פרט למצורעת.

ואם שכב ישכב איש אתה... וטמא שבעת ימים. אפילו בא עליה יום שביעי לנדתה, הוא טמא טומאת שבעה והיא לערב טובלת ומשמשת:

ז פירוש בשבילה להיות נכנס לימי טהרה בשבילה כלומר מיד שנכנסה לימי טהרה אף הוא יהא כן תלמוד לומר כו':