ויקרא טו, כג

ואם על המשכב הוא. השוכב או היושב על משכבה או על מושבה, אפלו לא נגע בה, אף הוא בדת טמאה האמורה במקרא העליון שטעון כבוס בגדים:

על הכלי. לרבות את המרכב:

בנגעו בו יטמא. אינו מדבר אלא על המרכב שנתרבה מעל הכלי:

בנגעו בו יטמא. ואינו טעון כבוס בגדים שהמרכב אין מגעו מטמא אדם לטמא בגדים:

וְאִם עַל מִשְׁכְּבָא הוּא אוֹ עַל מָנָא דִי הִיא יָתְבָא עֲלוֹהִי בְּמִקְרְבֵהּ בֵּהּ יְהֵי מְסָאָב עַד רַמְשָׁא

וְאִין עַל מִשְׁכָּבָא הוּא כְּדוֹבָא דְגוּפֵיהּ אוֹ עַל מָאנָא דְהִיא יַתְבָא עַל קְצָתֵיהּ בִּזְמַן מִיקְרְבֵיהּ בֵּיהּ יְהֵי מְסָאָב עַד רַמְשָׁא

ופירוש ואם על המשכב הוא שב אל הכלי אשר תשב עליו והנה הכלי על המשכב או כלי על כלי על כן הטומאה קלה ולא הזכיר לאשה מרכב כי (בהמ׳) (ס״א בהווה) דבר הכתוב והמשפט אחד:

ואם על המשכב הוא וגו' - השוכב או היושב על מדרס שלה אף על פי שאינו נוגע בו, בנוגעו בו יטמא עד הערב. כלומר או אפילו נוגע במרכב יטמא עד הערב ולא יטמא לטמא בגדים. שהמרכב חלק מגעו ממשאו, שהנושאו מטמא אדם לטמא בגדיו ולא הנוגע מטמא אלא האדם בלא בגדיו.

ואשר היא יושבת עליו - פירשו חכמים: במרכב.

ואם על המשכב הוא י״מ ואם על המשכב הוא, דקאי הוא אדם יהיה זובה. וכן יהיה הפירוש אם אותו דם יהיה על משכבה או על כלי מושבה בנגעו בו אותו הדם באותו כלי יטמא עד הערב ולאחר טבילה. דוגמא וכל בגד אשר יהיה עליו שכבת זרע, ואם תאמר למה נאמר ואם על המשכב הוא אם הנוגע במשכבה טמא הנוגע בדמה לא כל שכן, אלא לפי שאין עונשים מן הדין כתב לך ואם על המשכב הוא . וכן דרשינן גבי כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא.

ואם על המשכב הוא. כלפי דחדשה תורה בנדה טומאת בא על הנדה במקרא הסמוך שיהא נחשב לטומאה היוצא מגופו כמעט כנדה עצמה. בשני דברים היינו לטומאת שבעה. ושיהא עושה מו״מ בלי מגע. אלא שאינו חמור כמו נדה עצמה. הא מיהא מטמא משכב וס״ד דה״ה אם הוא על המשכב עמה במטה אפילו לא בא עליה. או אפילו יושב עמה ביחד. מש״ה פירש הכתוב אם רק על המשכב הוא שעלה על מטתה:

או על הכלי אשר היא יושבת עליו. הוא יושב מכ״מ אינו טמא רק בנגעו בו. ולא במשכב ומושב:

עד הערב. ולא שבעה. והאי יטמא קאי אלמעלה ואלמטה. כמו דכתיב בנגעו בו יטמא. יטמא עד הערב. היינו שאין דבר ניטמא ממנו אלא במגעו והוא יטמא עד הערב ולא יותר. זהו פשט המקרא והדרש ידוע:

ו כמו שפירש רש"י לעיל על והיושב על הכלי אפילו לא נגע וראיותיו פירשתי לעיל שמשכב ומושב מטמא אף על פי שלא נגע בו ודעת רש"י הכי אל תסבור לומר מה דכתיב אחר ואם על המשכב וגו' בנגעו בו יטמא עד הערב משמע אף כשנגעו בו במשכב ומושב ומרכב אין צריך כיבוס בגדים ויהיה פירוש בו בכל אחד מהם זה אינו דלא קאי על ואם על המשכב וגו' דהא אפילו לא נגע טעון כיבוס בגדים. ואין להקשות על מה קאי בנגעו בו יטמא עד הערב לכן פירש רש"י על הכלי לרבות וכו' כלומר למה צריך למיכתב על הכלי לא לכתוב אלא אשר היא יושבת עליו אלא לרבות את המרכב אם כן מה דכתיב בנגעו בו וגומר קאי על המרכב כדפירש רש"י דאין טעון כבוס בגדים: