שמות כט, מג

ונועדתי שמה. אתועד עמם בדבור, כמלך הקובע מקום מועד לדבר עם עבדיו שם:

ונקדש. המשכן:

בכבודי. שתשרה שכינתי בו ומדרש אגדה אל תקרי בכבודי, אלא [במכבדי], במכבדים שלי, כאן רמז לו מיתת בני אהרן ביום הקמתו, וזהו שאמר משה (ויקרא י ג) הוא אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש, והיכן דבר, ונקדש בכבודי:

וֶאֱזַמֵן מֵימְרִי תַמָן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִתְקַדַשׁ בִּיקָרִי:

וְאֵיזַמֵן מֵימְרִי תַמָּן לִבְנֵי יִשְרָאֵל וְאֵקַדֵשׁ בְּרַבָּנֵיהוֹן בְּגִין יְקָרִי

ונקדש בכבודי. ולפי דעתי בעבור היות אהל מועד כולל הכל. המשכן ואת כל כליו. הארון והשלשה כלים הוא מקום המועד. והיה האהל נקדש בכבודי שישב על הכרובים:

נקדש בכבודי - שאהיה נראה לישראל כשאקים המשכן ותבא אש מלמעלה ותאכל את הקרבנות כדכתיב: ביום שמיני כי היום ה' נראה אליכם. וכתיב: וירא כבוד ה' אל כל העם ותצא אש מלפני ה' ותאכל את העולה וגו'.

ונועדתי שמה. חוזר אל המזבח שהזכיר הוא מזבח העולה ומכאן למדו רז"ל שהקב"ה מדבר עם משה מעל מזבח הנחשת משהוקם המשכן.

ויש מן החכמים שהיו אומרים כי מעל הכפרת היה מדבר שנאמר (שמות כ״ה:כ״ב) ודברתי אתך מעל הכפורת, ומה שהזכיר אשר אועד לך שמה לדבר אליך שם אין הכוונה על המזבח כי אם על אהל מועד שהזכיר פתח אהל מועד לפני ה'.

ונקדש בכבודי, שתשרה שכינה בו.ובמדרש ונקדש בכבודי אל תקרי בכבודי אלא במכובדים שלי רמז לו מיתת בני אהרן, ומכאן אמר משה (ויקרא י׳:ג׳) זה הדבר אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש והיכן דבר בקרובי אקדש כשאמר ונקדש בכבודי.

ונקדש בכבדי הוא שנאמר בפרשת שמיני וירא אליכם כבוד ה', ותצא אש וגו'.

ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש וגו׳. צריך לדעת כונת הכתוב מה בא ללמדנו באמרו ונועדתי שמה לבני ישראל. ויראה כי בא לתת טעם למה שאומר בגמר דבריו ונקדש בכבודי, ואמרו זכרונם לברכה (זבחים קטו:) שכאן נאמר למשה ״בקרבי אקדש״ (ויקרא י:ג), לזה הקדים לומר ונועדתי שמה לבני ישראל, פרוש, לצד שאני מזמן שכינתי לבני ישראל חוששני להם מפרצת גדר ומעוט כבוד מהם, לזה צריך לקדשו בקרובי כדי שייראו ממקדשי. ורמז לו שלא הצרך עשות דבר אלא לצד ישראל, אבל לצדו אינו צריך לאיום זה.

ונועדתי שמה לבני ישראל. אפי׳ שלא בשעת הדבור של פרשה. מ״מ יהיה יעוד תמידי במשכן. ונקדש בכבודי. משמעות קודש הוא פרוש ומובדל אמר שיהא המשכן פרוש ומובדל בגלוי שכינה שאינו דומה גלוי שכינה במשכן לגלוי שכינה שבמקדש עד ששם היה ופניהם איש אל אחיו משא״כ בבהמ״ק כמש״כ לעיל. והיינו משמעות ונקדש בכבודי בגלוי כבודי יהא פרוש ומובדל משארי עתים:

ונועדתי, ב) מה שיגלה כבוד ה' אל העדה כמ"ש זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה' (שמיני ט"י), וכתוב בסוף מעשה הקרבנות וירא כבוד ה' אל כל העם, ושיעור הכתוב ונועדתי שמה לב"י בכבודי ונקדש בכבודי, שע"י הגלות כבוד ה' נקדש המקדש לעיניהם, וחז"ל אמרו שאז גלה לו ענין נדב ואביהוא שאמר בקרובי אקדש, שבעת התגלות הכבוד וירד האש היה ענין נדב ואביהוא:

ג הוצרך לפרש בדבור משום שלא פירש בקרא במה יתועד לכ"פ בדבור ותו קשה לרש"י ולמה לא כתיב ודברתי ומתרץ כמלך הקובע וכו' שפירושו מפני שמנהג המלך לקבוע מקום לדבור אמר ונועדתי במקום ודברתי:

ד כלומר ע"י השראת שכינתו יהא מקודש המשכן ופירוש אפילו לדברי האומר שאשר אועד לכם שמה הוא מקום מיוחד במקדש שהוא מזבח הנחשת מכל מקום כלם מודים שמלת ונקדש שב אל אהל מועד כלומר שתשרה שכינתי בו: