רשב"ם על שמות פרק כט
רבי שמואל בן מאיר · 10 פסוקים בפרק עם פירוש · הפרק במקראות גדולות, עם כל המפרשים
שמות כט, בוְלֶחֶם מַצּוֹת וְחַלֹּת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן סֹלֶת חִטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתָם
ולחם מצות - אפוי בתנור קרוי לחם וגם שמן היה בו, כי הוא לחם האמור עם חלות ורקיקין בעשיית מלואים בפ' צו את אהרן. חלות ורקיקין מפורשים במס' מנחות ומכל מין ומין עשר הם.
שמות כט, גוְנָתַתָּ אוֹתָם עַל־סַל אֶחָד וְהִקְרַבְתָּ אֹתָם בַּסָּל וְאֶת־הַפָּר וְאֵת שְׁנֵי הָאֵילִם
והקרבת אותם בסל - בסל תביאם לעזרה.
שמות כט, טוְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט אַהֲרֹן וּבָנָיו וְחָבַשְׁתָּ לָהֶם מִגְבָּעֹת וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה לְחֻקַּת עוֹלָם וּמִלֵּאתָ יַד־אַהֲרֹן וְיַד־בָּנָיו
וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו - בזה נחלקו במסכת יומא, לפי שאין סדר לבישתן הכתוב כאן כסדר לבישתן בפ' צו את אהרן ולפי הפשט אין לדקדק.
שמות כט, כזוְקִדַּשְׁתָּ אֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים מֵאֲשֶׁר לְאַהֲרֹן וּמֵאֲשֶׁר לְבָנָיו
וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה - שניהם לשון הפרשה, אפס החזה קורא תנופה כי לבדו הונף ונאכל, אבל השוק של כאן נקטר אבל של דורות שניהם נאכלים.
שמות כט, כטוּבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן יִהְיוּ לְבָנָיו אַחֲרָיו לְמָשְׁחָה בָהֶם וּלְמַלֵּא־בָם אֶת־יָדָם
למשחה בהם - להתגדל בהם, כעין משיחת שמן וגם בכל מקום קורא הגדולים משוחים, אל תגעו במשיחי.
שמות כט, לשִׁבְעַת יָמִים יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן תַּחְתָּיו מִבָּנָיו אֲשֶׁר יָבֹא אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ
ילבשם הכהן - בהתחנכו להיות כהן גדול.
שמות כט, להוְעָשִׂיתָ לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו כָּכָה כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוִּיתִי אֹתָכָה שִׁבְעַת יָמִים תְּמַלֵּא יָדָם
שבעת ימים תמלא ידם - שבעת ימים לפני יום השמיני שהיתה עבודה באהרן ובניו. היה משה מקים את המשכן בכל יום ומקריב קרבנות בכל יום ולערב היה מפרקן וביום השמיני, שהוא באחד בניסן הוקם המשכן לגמרי, כדכתיב באלה פקודי. ומכאן ואילך עבודה באהרן ובניו.
שמות כט, לזשִׁבְעַת יָמִים תְּכַפֵּר עַל־הַמִּזְבֵּחַ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים כָּל־הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ
כל הנוגע - וקרב אל המזבח יקדש תחילה בטרם יקרב אל המזבח.
שמות כט, מגוְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי
נקדש בכבודי - שאהיה נראה לישראל כשאקים המשכן ותבא אש מלמעלה ותאכל את הקרבנות כדכתיב: ביום שמיני כי היום ה' נראה אליכם. וכתיב: וירא כבוד ה' אל כל העם ותצא אש מלפני ה' ותאכל את העולה וגו'.
שמות כט, מווְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם
הוצאתי אותם מארץ מצרים - כדי לשכני בתוכם.
מקורות הנוסח של הפירושים
- רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Exodus – Rashbam on Torah -- Daat (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.