דברים לב, נא

על אשר מעלתם בי. גרמתם למעול בי:

על אשר לא קדשתם אותי. גרמתם לי שלא אתקדש, אמרתי לכם (במדבר כ, ח) ודברתם אל הסלע, והם הכוהו, והצרכו להכותו פעמים, ואלו דברו עמו ונתן מימיו בלא הכאה, היה מתקדש שם שמים, שהיו ישראל אומרים ומה הסלע הזה שאינו לשכר ולא לפרענות, אם זכה אין לו מתן שכר, ואם חטא אינו לוקה, כך מקים מצות בוראו, אנו לא כל שכן:

עַל דִי שַׁקַרְתּוּן בְּמֵימְרִי בְּגוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֵי מַצוּת רְקָם מַדְבְּרָא דְצִין עַל דִי לָא קַדִשְׁתּוּן יָתִי בְּגוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

אָתִיב לֵיהּ מָרֵי עַלְמָא וְכֵן אָמַר מִן בִּגְלַל דְשַׁקַרְתּוּן בְּמֵימְרִי בִּמְצַע בְּנֵי יִשְרָאֵל בְּמוֹי מַצוֹת רְקַם מַדְבְּרָא דְצִין מְטוֹל דְלָא קַדִישְׁתּוּן יָתִי בִּמְצַע בְּנֵי יִשְרָאֵל

עַל דְסָרֵיבְתּוּן בְּשֵׁם מֵימְרִי בְּגוֹ בְּנֵי יִשְרָאֵל בְּמֵי מַצוּתָא רְקָם בְּמַדְבְּרָא דְצִין עַל דְלָא קַדִישְׁתּוּן יָתִי בְּגוֹ בְּנֵי יִשְרָאֵל:

אשר לא קדשתם. פירשתיו:

על אשר מעלתם בי וגו' על אשר לא קדשתם אותי. חטאו של משה בענין הצור מבואר הוא ממה שהזכיר במקום אחר (במדבר כ׳:כ״ד) על אשר מריתם את פי, ויזכיר בכאן מעלתם כי לא קדשתם אותי, שהוא מלשון אות, ולכך הוא מלא בוי"ו, לית כותיה בחומשי התורה, וכבר הזכרתי סוד הדבר במקומו.

על אשר מעלתם וגו׳ על אשר לא קדשתם וגו׳. עיין מה שפרשתי בפרשת חקת (במדבר כ:יב) בענין זה באורך.

על אשר מעלתם בי. כבר נתבאר בפ׳ מי מריבה ענין מעילה זו שהיה שנוי בטבע שלא מרצון הקב״ה שישובו מימיו של הסלע שהיה כבר ונעשה לטבע אלא שנעצר והיה זה כעין עצירת גשמים והיה הרצון שיבוא משה ואהרן בכח הלכה ותפלה אחריו לפני ה׳ שעומד שם באותה שעה וישובו אותם המים שהיה עד כה. ולא היה נס כלל. אלא כמו שהתפלה מועלת בעת עצירת גשמים שירדו גשם. וכאשר כעס משה ולא יכול לבוא לדבר הלכה ותפלה. ע״כ הכה במטה ויצאו מים אחרים גרועים מהמים הקודמים ונמצא נס מחדש. וזה נקרא מעילה שהוא שנוי בטבע העולם וכבר נענש רבא בעת שעשה נס שלא כרצון ה׳ כדאיתא בתענית פרק ג׳ והיה נזוף מחמת זה כדאיתא חולין דף קל״ג:

בתוך בני ישראל. באשר שענין כזה הוא נוגע לכבוד ה׳ שנראה כמגיס דעתו כלפי מעלה ונקרא נוגע בכבודו ית׳ כדאיתא ברכות די״ט שהוא בכלל כ״ד דברים שמנדין על כבוד הרב ע״כ הוא קשה יותר במה שהיה בפרסום רב בתוך בני ישראל:

על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל. לא עשיתם פעולה שיראו ב״י שאני קדוש בתוכם ומשגיח עליהם בטבע לא דווקא בדרך נס שמיוחד לזה משה דווקא. משא״כ אם היה בא ע״י תפלה:

תורה אור על אשר מעלתם בי שמעלתם בשליחות. שלא עשיתם כאשר אמרתי לכם. והוא ענין חלול השם שאינו מתכפר רק ע"י מיתה (כדאיתא ביומא פ"ו) על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל שאלו עשיתם כאשר צויתי אתכם היה מתקדש שם שמים על ידכם. ובטלתם קדוש שמי ברבים. לכן לא יתקדש שמי על ידכם בהתעסקות ישראל בקבורתכם שהעסק בקבורת הצדיקים הוא קדוש השם כדאיתא (כתובות קד) שיצאה בת קול ואמרה מאן דהוי באשכבתיה דרבי הוא מזומן לחיי העולם הבא:

צ ה"ג על אשר מעלתם בי גרמתם למעול בי וכן הוא בספרים מדוייקים ופי' אתם גרמתם למה שיהיו ממרים את פי' ה' וכו' לא שמשה ואהרן מעלו אלא שגרמו לישראל למעול בהקב"ה: