פרשת האזינו · דברים פרק לב פסוק נא
דברים לב, נא
עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֵי־מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר־צִן עַל אֲשֶׁר לֹא־קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
גימטריה של הפסוק כולו: 6,642 · 20 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק לב10 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · תרגום ירושלמי · אבן עזרא · רבנו בחיי · אור החיים · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים
רש"י על דברים לב, נא
על אשר מעלתם בי. גרמתם למעול בי:
על אשר לא קדשתם אותי. גרמתם לי שלא אתקדש, אמרתי לכם (במדבר כ, ח) ודברתם אל הסלע, והם הכוהו, והצרכו להכותו פעמים, ואלו דברו עמו ונתן מימיו בלא הכאה, היה מתקדש שם שמים, שהיו ישראל אומרים ומה הסלע הזה שאינו לשכר ולא לפרענות, אם זכה אין לו מתן שכר, ואם חטא אינו לוקה, כך מקים מצות בוראו, אנו לא כל שכן:
תרגום אונקלוס לדברים לב, נא
עַל דִי שַׁקַרְתּוּן בְּמֵימְרִי בְּגוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֵי מַצוּת רְקָם מַדְבְּרָא דְצִין עַל דִי לָא קַדִשְׁתּוּן יָתִי בְּגוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
תרגום יונתן לדברים לב, נא
אָתִיב לֵיהּ מָרֵי עַלְמָא וְכֵן אָמַר מִן בִּגְלַל דְשַׁקַרְתּוּן בְּמֵימְרִי בִּמְצַע בְּנֵי יִשְרָאֵל בְּמוֹי מַצוֹת רְקַם מַדְבְּרָא דְצִין מְטוֹל דְלָא קַדִישְׁתּוּן יָתִי בִּמְצַע בְּנֵי יִשְרָאֵל
תרגום ירושלמי לדברים לב, נא
עַל דְסָרֵיבְתּוּן בְּשֵׁם מֵימְרִי בְּגוֹ בְּנֵי יִשְרָאֵל בְּמֵי מַצוּתָא רְקָם בְּמַדְבְּרָא דְצִין עַל דְלָא קַדִישְׁתּוּן יָתִי בְּגוֹ בְּנֵי יִשְרָאֵל:
אבן עזרא על דברים לב, נא
אשר לא קדשתם. פירשתיו:
רבנו בחיי על דברים לב, נא
על אשר מעלתם בי וגו' על אשר לא קדשתם אותי. חטאו של משה בענין הצור מבואר הוא ממה שהזכיר במקום אחר (במדבר כ׳:כ״ד) על אשר מריתם את פי, ויזכיר בכאן מעלתם כי לא קדשתם אותי, שהוא מלשון אות, ולכך הוא מלא בוי"ו, לית כותיה בחומשי התורה, וכבר הזכרתי סוד הדבר במקומו.
אור החיים על דברים לב, נא
על אשר מעלתם וגו׳ על אשר לא קדשתם וגו׳. עיין מה שפרשתי בפרשת חקת (במדבר כ:יב) בענין זה באורך.
העמק דבר על דברים לב, נא
על אשר מעלתם בי. כבר נתבאר בפ׳ מי מריבה ענין מעילה זו שהיה שנוי בטבע שלא מרצון הקב״ה שישובו מימיו של הסלע שהיה כבר ונעשה לטבע אלא שנעצר והיה זה כעין עצירת גשמים והיה הרצון שיבוא משה ואהרן בכח הלכה ותפלה אחריו לפני ה׳ שעומד שם באותה שעה וישובו אותם המים שהיה עד כה. ולא היה נס כלל. אלא כמו שהתפלה מועלת בעת עצירת גשמים שירדו גשם. וכאשר כעס משה ולא יכול לבוא לדבר הלכה ותפלה. ע״כ הכה במטה ויצאו מים אחרים גרועים מהמים הקודמים ונמצא נס מחדש. וזה נקרא מעילה שהוא שנוי בטבע העולם וכבר נענש רבא בעת שעשה נס שלא כרצון ה׳ כדאיתא בתענית פרק ג׳ והיה נזוף מחמת זה כדאיתא חולין דף קל״ג:
בתוך בני ישראל. באשר שענין כזה הוא נוגע לכבוד ה׳ שנראה כמגיס דעתו כלפי מעלה ונקרא נוגע בכבודו ית׳ כדאיתא ברכות די״ט שהוא בכלל כ״ד דברים שמנדין על כבוד הרב ע״כ הוא קשה יותר במה שהיה בפרסום רב בתוך בני ישראל:
על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל. לא עשיתם פעולה שיראו ב״י שאני קדוש בתוכם ומשגיח עליהם בטבע לא דווקא בדרך נס שמיוחד לזה משה דווקא. משא״כ אם היה בא ע״י תפלה:
מלבי"ם על דברים לב, נא
תורה אור על אשר מעלתם בי שמעלתם בשליחות. שלא עשיתם כאשר אמרתי לכם. והוא ענין חלול השם שאינו מתכפר רק ע"י מיתה (כדאיתא ביומא פ"ו) על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל שאלו עשיתם כאשר צויתי אתכם היה מתקדש שם שמים על ידכם. ובטלתם קדוש שמי ברבים. לכן לא יתקדש שמי על ידכם בהתעסקות ישראל בקבורתכם שהעסק בקבורת הצדיקים הוא קדוש השם כדאיתא (כתובות קד) שיצאה בת קול ואמרה מאן דהוי באשכבתיה דרבי הוא מזומן לחיי העולם הבא:
שפתי חכמים על דברים לב, נא
צ ה"ג על אשר מעלתם בי גרמתם למעול בי וכן הוא בספרים מדוייקים ופי' אתם גרמתם למה שיהיו ממרים את פי' ה' וכו' לא שמשה ואהרן מעלו אלא שגרמו לישראל למעול בהקב"ה:
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| עַל | עַל מילת יחס | ע-ל-ל | 100 |
| אֲשֶׁר | אֲשֶׁר מילית | א-ש-ר | 501 |
| מְעַלְתֶּם | מָעַל פועל | מ-ע-ל | 580 |
| בִּי | — | 12 | |
| בְּתוֹךְ | תָּוֶךְ שם עצם | 428 | |
| בְּנֵי | בֵּן שם עצם | 62 | |
| יִשְׂרָאֵל | יִשְׂרָאֵל שם פרטי | 541 | |
| בְּמֵי | מַיִם שם עצם | 52 | |
| מְרִיבַת | מְרִיבָה שם עצם | ר-י-ב | 652 |
| קָדֵשׁ | קָדֵשׁ שם פרטי | ק-ד-ש | 404 |
| מִדְבַּר | מִדְבָּר שם עצם | ד-ב-ר | 246 |
| צִן | צִן שם פרטי | 140 | |
| עַל | עַל מילת יחס | ע-ל-ל | 100 |
| אֲשֶׁר | אֲשֶׁר מילית | א-ש-ר | 501 |
| לֹא | לֹא תואר הפועל | 31 | |
| קִדַּשְׁתֶּם | קָדַשׁ פועל | ק-ד-ש | 844 |
| אוֹתִי | אֵת מילית | 417 | |
| בְּתוֹךְ | תָּוֶךְ שם עצם | 428 | |
| בְּנֵי | בֵּן שם עצם | 62 | |
| יִשְׂרָאֵל | יִשְׂרָאֵל שם פרטי | 541 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Deuteronomy – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Deuteronomy – Onkelos Deuteronomy (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Deuteronomy – Targum Jonathan on Deuteronomy (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום ירושלמי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jerusalem – תרגום ירושלמי על התורה (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Deuteronomy – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אור החיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Or HaChaim on Deuteronomy – Vocalized Edition · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
- העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Deuteronomy – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Deuteronomy – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Deuteronomy – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.