דלג לתוכן הראשי
כוונות

פרשת בלק · במדבר פרק כד פסוק יח

במדבר כד, יח

וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל׃

גימטריה של הפסוק כולו: 2,712 · 10 מילים

מפרשים על הפסוק

מקראות גדולות לפרק כד

15 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · תרגום ירושלמי · רמב"ן · אבן עזרא · רשב"ם · ספורנו · דעת זקנים · חזקוני · בכור שור · אור החיים · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים

רש"י על במדבר כד, יח

והיה ירשה שעיר איביו. ישראל:

תרגום אונקלוס לבמדבר כד, יח

וִיהֵי אֱדוֹם יְרוּתָּא וִיהֵי יְרוּתָּא שֵׂעִיר לְבַעֲלֵי דְבָבוֹהִי וְיִשְׂרָאֵל יַצְלַח בְּנִכְסִין

תרגום יונתן לבמדבר כד, יח

וִיהַווֹן אֱדוֹמָאֵי תְּרִיכִין וִיהוֹן תְּרִיכִין בְּנֵי דְגַבְלָא מִן קֳדָם יִשְרָאֵל סַנְאֵיהוֹן וְיִשְרָאֵל יִתְקְפוּן בְּנִכְסִין וְיִרְתוּנוּן

תרגום ירושלמי לבמדבר כד, יח

וִיהֵי פָּרַס יַרְתֵי טוּרָא דְגַבְלָא לְבַעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן וְיִשְרָאֵל יִתְגַבְּרוּן בְּחֵיל תַּקִיף:

רמב"ן על במדבר כד, יח

וְטַעַם וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה. מַפֶּלֶת אֱדוֹם בְּיַד הַמָּשִׁיחַ תִּהְיֶה, כִּי גָּלוּתֵינוּ הַיּוֹם בְּיַד רוֹמָה לֶאֱדוֹם תֵּחָשֵׁב, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ, פָּקַד עֲוֹנֵךְ בַּת אֱדוֹם גִּלָּה עַל חַטֹּאתָיִךְ״, וְלֹא יִפְקֹד הַשֵּׁם עַל אֱדוֹם עַד תֹּם עֲוֹנוֹת צִיּוֹן בְּעֵת שֶׁלֹּא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתָם. עַל כֵּן הִזְכִּיר בִּלְעָם אֱדוֹם, כִּי הוּא הַחוֹלֵק עַל מַלְכוּתֵינוּ, וּבוֹ נֶאֱמַר ״וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ״, יִתְנַבֵּא כִּי לֹא תִפֹּל אֱדוֹם לְגַמְרֵי עַד עֵת הַקֵּץ בְּיַד הַכּוֹכָב הַדּוֹרֵךְ. וְטַעַם וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו, שֶׁיִּהְיֶה שֵׂעִיר יְרֵשָׁה לְאוֹיְבָיו, אוֹ "אוֹיְבָיו" הֵם אֱדוֹם וְשֵׂעִיר הַנִּזְכָּרִים שֶׁהֵם אוֹיְבֵי יַעֲקֹב וְיִהְיוּ יְרֵשָׁה:

אבן עזרא על במדבר כד, יח

והיה אדום ירשה. מגזרת ואם לא תורישו והוא שם במשקל קח לך לבנה והוא תחת תאר השם כמו והיתה הארץ שממה ויודע כי גברה יד דוד על אדום והר שעיר:

רשב"ם על במדבר כד, יח

יְרֵשָׁה - כמו שְׁמֵנָה. נפש שבעה. ארטור"א.

ספורנו על במדבר כד, יח

והיה אדום ירשה. לחיות ולעופות המדבר כאמרו וירשוה קאת וקפוד:

והיה ירשה שעיר. לישראל שהוא מכלל קיני קניזי וקדמוני:

אויביו. והטעם שתהיה הנקמה במואב ובאדום יותר ממה שתהיה בשאר אומות הוא כי הם היו מעולם אויביו של ישראל:

וישראל עושה חיל. ואז יוכל ישראל לעשות חיל. כאמרו ולאום מלאום יאמץ:

דעת זקנים על במדבר כד, יח

והיה אדום ירשה. שהיו עבדים לדוד נושאי מנחה:

והיה ירשה שעיר אויביו. שעיר יהיה ירושה לאויביו:

חזקוני על במדבר כד, יח

[וישראל עשה חיל עושר].

בכור שור על במדבר כד, יח

והיה אדום ירשה. [שהיו עבדים לדוד נושאי מנחה:

והיה ירשה שעיר אויביו. כמו ירשה יהיה שעיר לאויביו] אי נמי ירשה יהיה שעיר שהם אויביו של ישראל:

וישראל עשה חיל. וממשלה וכח:

אור החיים על במדבר כד, יח

אויביו. פרוש, אדום ושעיר, ואמרו ירשה פרוש: שלא תבנה עוד ולא תהיה להם תקומה כשאר האמות שיחיו מהם כאמור. ונתן טעם לפי שהם אויבי ישראל, דכתיב (תהילים קלז:ז) ״זכר ה׳ לבני אדום״ וגו׳, לזה מכתם יתרה על כל בני שת.

וישראל עשה חיל. פרוש, באמצעות אבוד אדום ושאר בני שת יעשו ישראל חיל. פרוש, אשר בלע ס״מ ושאר העמים יוציאו בלעו מפיו, ולפי שניצוצי הקדשה הם מלוכלכים כשהם תוך הקליפה, וכשהם מתבררים ויוצאים ממנה הם נתקנים, לזה אמר עשה חיל לשון תקון לחיל אשר היה בלוע בהם:

העמק דבר על במדבר כד, יח

והיה אדום ירשה. כיון שבא למשיח. כלה ענין דוד. ומכאן ואילך מדבר רק על משיח [ולא כפי׳ הרמב״ם בזה שקאי על דוד שנאמר ותהי אדום עבדים לדוד דא״כ במאי נחשב אדום ביחוד מארם ועמון. וכבר ביארנו שכל אלו בכלל פאתי מואב. אלא קאי על מלך המשיח] ומתחלה ניבא על עובדי אלילים שהן בני שת. ואח״כ ניבא על אמונת אדום. כי ע״כ נקרא גלת החל הלז גלת אדום. באשר מקור האמונה נתקבלה תחלה ברומא. ומשם נתפשטה לכמה אוה״ע. והכל ע״ש אדום יקרא ואמר כי תהיה אדום ירשה. אומה של אדום לא תהיה עוד בארץ שעיר. כמו שהיה לפנים שם אדום רק שם. כמש״כ בספר בראשית ל״ו כ״א ובספר דברים כ״ג ח׳ לענין דין אדומי שלא נקרא אדום אלא היושבים בשעיר הוא אדום אבל בימי משיח תהי אדום במדינות שירשו בארצות אחרות דוקא:

והיה ירשה שעיר אויביו. ארץ שעיר שהיה שם אדום מלפנים תהי ירשה לאויביו. וידוע מי הן אויבי אמונת אדום ומנגדיהם מעולם היא אמונת ישמעאל ושתי האמונות האלה לא יקרקר משיח. שהרי אינם בכלל בני שת באשר מכירים את ה׳ ואז יוסיפו להכיר ולהמליך את ה׳. ובזה יהיה וישראל עושה חיל. כבוד ישראל וחילו יהיה על שניהם. באשר יכירו יותר את ה׳ והמה יודעים ביותר את ישראל שהיו כבושים ת״י ויודעים כמה מסרו נפשם על כבוד ה׳ עתה יאשרו חילו של ישראל:

מלבי"ם על במדבר כד, יח

והיה נגד דרך כוכב מיעקב אמר והיה אדום ירשה כי דוד כבש את אדום והיו לו עבדים, ובכ"ז לא לקח את ארצם שנקרא בשם הר שעיר שארץ קני קנזי וקדמוני לא יקחו ישראל עד ימות המשיח, ונגד וקם שבט מישראל אומר והיה ירשה שעיר אויביו, שבימות המשיח יירשו את הר שעיר ויהיה לישראל ואז ישראל עושה חיל:

שפתי חכמים על במדבר כד, יח

ו ר"ל אויביו שכתוב בקרא הם ישראל שהם אויביו של עובדי אלילים והוסיף למ"ד למלת אויביו מפני שבזולת זה לא הודיע הכתוב לאיזה אומה יהיה שעיר ירושה:

מילה במילה

מילהמילת הבסיסשורשגימטריה
וְהָיָההָיָה פועלה-י-ה26
אֱדוֹםאֱדֹם שם פרטיא-ד-ם51
יְרֵשָׁהיְרֵשָׁה שם עצםי-ר-ש515
וְהָיָההָיָה פועלה-י-ה26
יְרֵשָׁהיְרֵשָׁה שם עצםי-ר-ש515
שֵׂעִירשֵׂעִיר שם פרטיש-ע-ר580
אֹיְבָיואֹיֵב שם עצםא-י-ב29
וְיִשְׂרָאֵליִשְׂרָאֵל שם פרטי547
עֹשֶׂהעָשָׂה פועלע-ש-ה375
חָיִלחַיִל שם עצםח-ו-ל48
שתפו את הדף:וואטסאפ

מקורות הנוסח של הפירושים

  • רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Numbers – אונקלוס במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Numbers – תרגום יונתן על במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום ירושלמי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jerusalem – תרגום ירושלמי על התורה (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רמב"ן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ramban on Numbers – Vocalized Edition (מקור) · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
  • אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Numbers – רשב"ם על במדבר, דעת (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ספורנו: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Sforno on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • דעת זקנים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Da'at Zekenim on Numbers – דעת זקנים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, ברסלאו, תר"ס (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, הצופה לחכמת ישראל ח, בודפשט, תרפ"ח (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • אור החיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Or HaChaim on Numbers – Vocalized Edition · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
  • העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Numbers – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Numbers – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.