המילה "יְרֻשָּׁה" בתורה

המילה "ירושה" בתורה פירושה נחלה וקניין שנמסרו לעם או לאדם לרשת אותם, והיא מופיעה לראשונה בנבואת בלעם (במדבר כד, יח) ובסך הכול 9 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

ירושה היא ארץ או נחלה שעם יושב בה כזכות שניתנה לו. בתורה יש שתי צורות קרובות: ירושה וירשה.

בנבואת בלעם

ההופעה הראשונה היא בצורה ירשה: «וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל» (במדבר כד, יח). כאן הכוונה שארץ אדום ושעיר תעבור לרשותם של אחרים.

ירושת העמים השכנים

בספר דברים מזכיר משה שה׳ נתן ירושה גם לעמים אחרים, ולכן אין להתגרות בהם: «אַל־תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא־אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף־רָגֶל כִּי־יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת־הַר שֵׂעִיר» (דברים ב, ה). וכך גם במואב: «וַיֹּאמֶר ה׳ אֵלַי אֶל־תָּצַר אֶת־מוֹאָב וְאַל־תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה כִּי לֹא־אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי־לוֹט נָתַתִּי אֶת־עָר יְרֻשָּׁה» (דברים ב, ט).

איש לירושתו

בדברים לשבטים שקיבלו נחלה בעבר הירדן נאמר: «עַד אֲשֶׁר־יָנִיחַ ה׳ לַאֲחֵיכֶם כָּכֶם וְיָרְשׁוּ גַם־הֵם אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָהֶם בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְשַׁבְתֶּם אִישׁ לִירֻשָּׁתוֹ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם» (דברים ג, כ). לאחר שאחיהם יירשו את הארץ, ישוב כל אחד לנחלה שקיבל.

צורות ומילים מאותה משפחה

בתורה מופיעות הצורות ירושה, ירושתו, לירושתו וירשה. המילה שייכת לשורש ירש, יחד עם המילים רשת ומורשה.

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שהירושה ניתנת מאת ה׳, גם לישראל וגם לעמים אחרים. לכן נאמר על ארץ עשו, מואב ועמון: "לא אתן לך מארצו ירשה".

מאת מערכת האתר.