במדבר כב, יב

לא תלך עמהם. אמר לו אם כן אקללם במקומי אמר לו לא תאר את העם. אמר לו אם כן אברכם. אמר לו אינם צריכין לברכתך, כי ברוך הוא. משל אומרים לצרעה לא מדבשיך ולא מעקציך:

וַאֲמַר יְיָ לְבִלְעָם לָא תֵיזִיל עִמְהוֹן לָא תְלוֹט יָת עַמָא אֲרֵי בְרִיךְ הוּא

וַאֲמַר יְיָ לְבִלְעָם לָא תֵזִיל עִמְהוֹן וְלָא תְלוּט יַת עַמָא אֲרוּם בָּרִיכִין הִינוּן מִנִי מִיוֹמָא דְאַבְהַתְהוֹן

כי ברוך הוא. הטעם כי לא תוכל לקלל אותו כי אני ברכתיו:

לא תלך עמהם. אף על פי שלא תקללם לא תלך כדי שלא תתן עיניך בהם לרע כענין אמרם (סנהדרין פרק חלק ובתרא פרק המוכר את הספינה) נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות:

לא תאור את העם בלעם אמר קבה לי והקב"ה השיבו לא תאור אפילו חסרון כל דהו:

לא תלך עמהם. מה טעם, שלא תוכל לקלל אותם, כי אני ברכתים.

ובמדרש לא תלך עמהם א"ל אם כן אקללם במקומי, לא תאור את העם, אמר לו א"כ אברכם, כי ברוך הוא, אינם צריכין לברכתך, משל אומרים לצרעה לא מדובשיך ולא מעוקציך.

לא תאר את העם גלוי וידוע לפני הקב״ה מגפת דבר בעל פעור ואילו קללם בלעם היו העולם אומרים בשביל קללת בלעם באה המגפה.

לא תלך עמהם. רמז לו כי ילך עם אחרים אבל בלא תאר את העם לא שם גבול אפי' כשתלך לא תאור אותם:

כי ברוך הוא. מפי ואינם ראוים לקללה. ורבותינו פירשו לא תלך עמהם והוא אקללם מכאן והק' אמר לא תאר והוא אמר אם כן אברכם, ואמר לו הק' אינם צריכים לברכתך כי ברוך הוא:

ויאמר אלהים אל בלעם. צריך לדעת למה הצרך לומר אל בלעם ולא הספיק באמרו ״ויאמר לו״. עוד למה הצרך לומר לא תלך לא תאר. עוד למה הצרך לומר לו הטעם כי ברוך הוא. ורז״ל אמרו (במדבר רבה כ,ט) וזה לשונם: אמר לו ״אקללם במקומי״, אמר לו ״לא תאר״, אמר לו ״אם כן אברכם״, אמר לו ״כי ברוך הוא״, עד כאן.

ונראה לפרש הכתוב לפי מה שפרשתי במאמר ״מי האנשים״ וגו׳, שנתכון לומר לו למה החשיבם להכניסם עמו בחדרו והשיבו כי בלק וגו׳, על זה הדרך כי משיבו ה׳ על ראשון ראשון, למה שהשיב ״בלק בן צפור וגו׳ שלח אלי״ והם שלוחי מלך, לזה בא מאמרו יתברך ״לא תלך עמהם״, פרוש, אינם ראויים ללכת הוא עמהם לפי ערך מעלתו, והודיעו כי בלק זלזל בכבודו ולא שלח לו שרים רבים ונכבדים, והוא מה שנתכון במאמר ראשון מי האנשים לשון פחיתות, לא מצד המשלח אלא מצד המשתלח, והוא בלעם לא הבין הכונה מתחלה. ותמצא שהבין בלעם הדברים ואמר לשרים ״מאן ה׳ לתתי להלך עמכם״, ויוסף בלק שלח שרים רבים ונכבדים.

וטעם שהחשיבו ה׳ ועשה לו כבוד זה, מלבד הטעם שכתבתי למעלה בפסוק ״מי האנשים״ וגו׳, נראה עוד לומר טעם בדבר כי ה׳ נתן לו שכרו שאמר בתחלת תשובתו לזקני מואב: ״והשיבתי אתכם דבר כאשר ידבר ה׳ אלי״, וידוע כי אין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר כל בריה ואפלו של אמות העולם, וצא ולמד (סנהדרין צו.) מה שלם הקדוש ברוך הוא לנבוכדנצר על פסיעותיו וכו׳, וגם כאן שלם לו שכרו וכבדו ואמר לו ״לא תלך עמהם״, ועל פי הדברים יתישב על נכון מה שדקדקנו אמרו ״ויאמר ה׳ אל בלעם״ פרוש, מאמר שנוגע לבלעם לכבודו, ״לא תלך עמהם״, שאין זה כבודך הגם שהיו באים לקרא לך על דבר שיש לך רשות לעשותו. ולזה דקדק לומר עמהם, וכנגד עקר השליחות אמר ״לא תאר את העם״.

ואמר לא תאר, ולא לקח לשון עצמו שאמר בלעם ״קבה לי״, להודיעו כי ידע גם לשון השליחות ששלח בלק ולשון ארה אמר, ועקצו לבלעם ברמז זה שידע ששנה בלשונו.

ואמר כי ברוך הוא, שלא יבין ששני המאמרים שאמר ה׳ אליו ״לא תלך״ ו״לא תאר״ טעם אחד להם, והוא משום כבודו של בלעם, כמו שדיקנו מאמרו ״אל בלעם״ ומאמרו תיבת ״עמהם״, וכפי זה כשיהיו שרים רבים ונכבדים יעשה רצון בלק וילך ויאור, לזה אמר כי ברוך, פרוש, זה הוא טעם מאמר ״לא תאר״. ולענין ההליכה עמהם הוא שישנו לטעם הקפדת כבודו של בלעם.

עוד נראה לפרש הכתוב על זה הדרך, לפי שידע ה׳ כי בלעם חפץ רשע הוא ולבסוף ילך, כמו שכן היה שהסכים ה׳ ושלחו כאשר אבאר הטעם במקומו בעזרת ה׳, לזה אמר לו ה׳ לא תלך עמהם, פרוש ״עמהם״ שהחליט לו ההליכה, ואם היה אומר לו ״לא תלך״ אין עוד מציאות לחזר ולומר לו ״קום לך״.

ודקדק לומר אל בלעם, נתכון לתת טעם הדבר, בשביל מחשבת בלעם שרצה לילך, לזה הוא שלא החליט לו ההליכה, ודקדק לומר עמהם.

ואמרו לא תאר וגו׳ כי ברוך הוא, נתכון בזה להשיב על מה שדקדק בלעם בדבריו ואמר ״עתה לכה קבה״ וגו׳, כפי מה שפרשתי שנתכון לומר שטענת מואב טענה שעדין לא הגיע זמן זכיתם במואב עתה. לזה אמר לא תאר וגו׳, ואם תאמר והלא לא הגיע זמן זכיתם במואב, ״כי ברוך הוא״ – אין ברוך אלא צדיק, כי הצדקות הוא מקור הברכות. והכונה בזה שאל יחשדם ברשע כי ודאי שלא יכנסו בגדר שעדין לא הגיעם. ובחר לכנות הצדיק לברוך שנתכון לכלל גם כן מה שפרשנו בדרך הראשון.

לא תלך עמהם. שהמה הולכים בדרך המלך ויגיע שמה ראות עינו של בלעם. וזה עיקר דיוק לשון הקב״ה שאמר עמהם. אבל לא מנע ממנו הליכה לבלק לגמרי ועוד יבואר:

לא תאור. בלי עין רעה:

כי ברוך הוא. ומקלליו יכרתו:

ויאמר אלהים לא תלך עמהם בלעם הבין מדברי ה' מ"ש לא תלך עמהם ולא אמר סתם לא תלך, שאינו מזהיר אותו רק שלא ללכת עם שרים אלה אבל אינו מזהירו מלכת עם שרים אחרים, וכן הבין ממ"ש לא תאור את העם והוא לא שאל רק לקבותם, משמע שלא הזהירו רק מלאור אותם היינו שיחסר ויזיק אותם ע"י קללתו, אבל על הקבוי שהוא פרישת הקללה לבד לעיני שומעים שיחשבו שקלל אותם ובאמת לא יזיק להם מאומה ע"ז לא הזהירו, וע"כ:

ה דקשה לרש"י למה לי למכתב לא תרי זימני לא היה לו לכתוב אלא לא תלך עמהם לאור את העם ועוד מה אמר לו כי ברוך הוא היא הנותנת שילך לאור את העם כדי לבטל את הברכות ומתרץ דכל אחד דבור באנפי נפשיה שמפני שרצה ללכת אמר לא תלך ומפני שבקש לקללם במקומו אמר לא תאור ומפני שבקש לברכם אמר כי ברוך הוא ואין צריכין לברכתך: