פרשת בלק · במדבר פרק כב פסוק יג
במדבר כב, יג
וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיֹּאמֶר אֶל־שָׂרֵי בָלָק לְכוּ אֶל־אַרְצְכֶם כִּי מֵאֵן יְהוָה לְתִתִּי לַהֲלֹךְ עִמָּכֶם׃
גימטריה של הפסוק כולו: 3,212 · 16 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק כב13 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · רמב"ן · אבן עזרא · בעל הטורים · רבנו בחיי · חזקוני · בכור שור · אור החיים · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים
רש"י על במדבר כב, יג
להלך עמכם. אלא עם שרים גדולים מכם למדנו שרוחו גבוהה ולא רצה לגלות שהוא ברשותו של מקום אלא בלשון גסות, לפיכך ויוסף עוד בלק:
תרגום אונקלוס לבמדבר כב, יג
וְקָם בִּלְעָם בְּצַפְרָא וַאֲמַר לְרַבְרְבֵי בָלָק אִיזִילוּ לְאַרְעֲכוֹן אֲרֵי לֵית רַעֲוָא קֳדָם יְיָ לְמִשְׁבְּקִי לְמֵיזַל עִמְכוֹן
תרגום יונתן לבמדבר כב, יג
וְקָם בִּלְעָם בְּצַפְרָא וַאֲמַר לְרַבְרְבֵי מוֹאָב אִזִילוּ לְאַרְעֲכוֹן אֲרוּם לֵית רַעֲוָא מִן קֳדָם יְיָ לְמִשְׁבְּקִי לְמֵיזַל עִמְכוֹן
רמב"ן על במדבר כב, יג
אֶל שָׂרֵי בָלָק – עַל דַּעַת רַשִׁ״י (רש״י על במדבר כ״ב:ז׳) כִּי זִקְנֵי מִדְיָן הָלְכוּ לָהֶם כַּאֲשֶׁר אָמַר לָהֶם ״לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה״. וְיִתָּכֵן זֶה, כִּי כַּאֲשֶׁר הִזְכִּיר לָהֶם ״כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֵלָי״ (במדבר כ״ב:ח׳), לֹא רָצוּ לְהַמְתִּין לוֹ, כִּי אָמְרוּ: ״הַשֵּׁם הַזֶּה בְּעֶזְרָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא מֵעוֹלָם, הוּא אֲשֶׁר הוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם וְעָשָׂה לָהֶם אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים״. כִּי זִקְנֵי מִדְיָן חֲכָמִים הָיוּ וְיָדְעוּ כָּל דִּבְרֵי מֹשֶׁה עִם יִתְרוֹ גְּדוֹל אַרְצָם, אֲבָל הַכָּתוּב לֹא הִזְכִּיר זֶה. וְר״א אָמַר (אבן עזרא על במדבר כ״ב:י״ג) כִּי לֹא הִזְכִּירָם בַּעֲבוּר כִּי בָּלָק הוּא הָעִקָּר וְהוּא בַּעַל הַשְּׁלִיחוּת, וְכֵן ״וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי מוֹאָב״ (שם), כִּי עִקַּר הַשְּׁלִיחוּת מֵאֲדוֹנֵיהֶם הָיָה. וְהַנָּכוֹן כִּי זִקְנֵי מִדְיָן, וְאוּלַי הֵם הַמְּלָכִים הָרִאשׁוֹנִים, בָּאוּ מֵאַרְצָם אֶל בָּלָק לְהִתְיָעֵץ בְּעִנְיַן יִשְׂרָאֵל, וְלָקְחוּ כֻּלָּם עֵצָה לִשְׁלֹחַ לְבִלְעָם. וְהִנֵּה שָׁלַח בָּלָק הַשָּׂרִים שֶׁלּוֹ, שׁוֹפְטָיו וַחֲכָמָיו, וְהָלְכוּ עִם זִקְנֵי מִדְיָן לְאֶרֶץ מִדְיָן, כִּי מִשָּׁם הָיָה דַּרְכָּם אֶל עִיר בִּלְעָם, וְנִשְׁאֲרוּ זִקְנֵי מִדְיָן בְּעִירָם, וְהָלְכוּ שָׂרֵי בָּלָק שֶׁהֵם הַשְּׁלוּחִים לְבַדָּם עַד אֲרָם. וְזֶה טַעַם ״וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן״, כִּי הָלְכוּ מִלִּפְנֵי בָּלָק כֻּלָּם עַד מִדְיָן, ״וּקְסָמִים בְּיָדָם וַיָּבֹאוּ אֶל בִּלְעָם״ - שָׁב לְזִקְנֵי מוֹאָב, שֶׁבָּהֶם אָמַר ״וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים״ (במדבר כ״ב:ה׳), לֹא לְזִקְנֵי מִדְיָן:
לְתִתִּי לַהֲלֹךְ עִמָּכֶם – אֶלָּא עִם שָׂרִים גְּדוֹלִים. לָמַדְנוּ שֶׁרוּחוֹ גַּסָּה, וְלֹא רָצָה לוֹמַר שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם, אֶלָּא בִּלְשׁוֹן גַּסּוּת. וּלְפִיכָךְ ״וַיֹּסֶף עוֹד בָּלָק שְׁלֹחַ שָׂרִים״, לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר כ״ב:י״ג). וְאֵינוֹ נָכוֹן, כִּי כָל כְּבוֹדוֹ שֶׁיִּתְפָּאֵר וְיִתְגַּדֵּל בִּדְבַר הַשֵּׁם. וְעוֹד, שֶׁהוּא לֹא הָיָה חוֹשֵׁב שֶׁיִּתֵּן לוֹ רְשׁוּת לָלֶכֶת עִם שָׂרִים אֲחֵרִים נִכְבָּדִים. אֲבָל טַעְמוֹ שֶׁאֵין הַשֵּׁם חָפֵץ שֶׁיֵּלֵךְ כְּלָל. וְהִנֵּה בָּלָק חָשַׁד אוֹתוֹ כִּי לְהַרְבּוֹת שְׂכָרוֹ אָמַר כֵּן, וּלְכָךְ אָמַר לוֹ: ״לָמָּה לֹא הָלַכְתָּ אֵלָי, הַאֻמְנָם לֹא אוּכַל כַּבְּדֶךָ״ (במדבר כ״ב:ל״ז). וְעַל כֵּן הוֹסִיף שְׁלוֹחַ שָׂרִים רַבִּים וְנִכְבָּדִים לְהַרְאוֹת לוֹ כִּי הוּא חָפֵץ בּוֹ מְאֹד, וְנָדַר לָתֵת לוֹ הוֹן וָעֹשֶׁר כְּכָל אֲשֶׁר יְצַוֶּה וְיִגְזֹר עָלָיו. וּבִלְעָם הֵשִׁיב לָהֶם: ״אִם יִתֶּן לִי בָּלָק וְגוֹ', לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי ה'״ (במדבר כ״ב:י״ח) - כִּי הוּא אֱלֹהַי וְלֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה אִם אֶעֱבֹר אֶת פִּיו, כִּי בִּשְׁמוֹ אֲנִי עוֹשֶׂה. אוֹ יֹאמַר: לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּיו בְּדָבָר קָטָן אוֹ גָּדוֹל, כִּי הוּא אֱלֹהַי וַאֲנִי עַבְדּוֹ:
אבן עזרא על במדבר כב, יג
שרי בלק. ולא הזכיר זקני מדין כי בלק הוא העיקר והוא השולח אליו אמר ר' משה הכהן הספרדי ז"ל כי אף על פי שסימן הפועל ביו"ד לא יתכן להיותו כי אם בנו"ן כמו הלהרגני לא יאמר הלהרגי והנה שכח לתתי להלך עמכם לא אבה יבמי ור' יונה המדקדק אמר כי היו"ד נוסף ואיננו נכון:
בעל הטורים על במדבר כב, יג
מאן ג' [דאיכא למידרש] מאן ה' לתתי מאן בלעם הלוך עמנו אשר מאן לתת לך בכסף מלמד שכוונתו להרבות לו שכרו וזהו מאן כדי לתתו בכסף פדיום להרבות שכרו:
רבנו בחיי על במדבר כב, יג
ויאמר אל שרי בלק. לא הזכיר זקני מדין לפי שבלק הוא העקר והוא השולח לקראתו.
כי מאן ה' לתתי להלוך עמכם. אין חפץ השם בשליחות זה כלל, כי מחשבתו של בלעם היתה שלא ירשהו השם ללכת כלל ואפילו עם שרים רבים ונכבדים מן הראשונים.
והנה בלק חשד אותו כי מעצמו אמר דבר זה כדי להרבות לו מחיר, וזהו שכתוב ויוסף עוד בלק שלוח שרים רבים ונכבדים מאלה, להראות לו כי הוא חפץ בו מאד כדי לתת לו הון ועושר ככל אשר יגזור עליו, ובלעם השיב להם בכל ממונו לא אוכל לעבור את פי ה', כי הוא אלהי ולא אוכל לעשות קטנה או גדולה אם אעבור את פיו.
ובמדרש כי מאן ה' לתתי להלוך עמכם, אלא עם שרים גדולים, מכאן אתה למד שהיו בו שלשה דברים, עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה, עין רעה דכתיב (במדבר כ״ד:ב׳) וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו, רוח גבוהה דכתיב כי מאן ה' לתתי להלוך עמכם, נפש רחבה דכתיב אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב, ומזה למדנו שהיה חומד ממון אחרים, אמר ראוי הוא שיתן לי כל כסף וזהב שיש לו שהרי צריך הוא לשכור חיילות וספק נוצח וספק אינו נוצח ואני בודאי נוצח.
חזקוני על במדבר כב, יג
ויאמר אל שרי בלק לא הזכיר שרי מדין לפי שבלק היה העיקר השולח אליו.
בכור שור על במדבר כב, יג
מאן ה' לתתי להלך עמהם. כמו שאמר לו הק' "לא תלך עמהם" ולכך שלח שרים רבים במנין ונכבדים גדולים ומכובדים מן האחרים:
אור החיים על במדבר כב, יג
ויקם בלעם בבקר. אולי לפי שהיתה בשורה רעה להם, לא רצה לגלות להם בלילה, לפי מה שאמרנו שהיו במלונו עצמה והמתין עד הבקר. או ירצה שלא קם מתרדמתו עד הבקר, והוא אמרו ויקם בלעם בבקר ולא קודם. או אפשר שידבר הכתוב בגנות בלעם ששלחם מהר כדי שימהר לשלח אחרים נכבדים. או להודיע צרות עינו שמהר לשלחם קודם הגעת זמן האוכל, הפך מנדיבות אבי הנערה פלגש בגבעה (שופטים יט) שאמר לחתנו שעמד ללכת בבקר: ״סעד לבך פת לחם ואחר תלכו״, כי זה הרשע הוא מקור הצרות עין, וקם בבקר לשלחם ואמר להם שילכו לארצם כי חש שיתעכבו בעיר וסעודתם עליו.
לכו וגו׳ כי מאן ה׳ וגו׳. הכחיד חצי דבר ולא אמר להם אלא מאמר ראשון שאמר לו ה׳ לא תלך עמהם לצד פחיתותם, ולא אמר להם מאמר לא תאר וגו׳, שבזה חזר בלק ושלח רבים ונכבדים. ואולי שדן הרשע מדברי ה׳ שנתן הטעם ״כי ברוך הוא״, שבא לדיק שבזמן שאינו ברוך יכול לאוררו, ולזה לא החליט להם הדבר עד שישלח הראויים ללכת עמהם, אולי יהיה זמן אז שלא יהיה בו ברוך.
העמק דבר על במדבר כב, יג
ויקם בלעם בבקר. מצא בגסות רוחו מקום להגיד התפארות כי הקב״ה חש לכבודו עד שאמר בלשון כי מאן ה׳ לתתי. לשון לתתי. משמעו טובת מקבלי מתנה. שבזה שיהלך עמהם יהא נחשב להם לכבוד והקדוש ברוך הוא אינו חפץ לתתו להאנשים האלה. וע״כ השכים בבוקר ומזהירם לשוב לארצם. באשר ממילא מובן כי אין זה כבודו אם ישבו עמו. מש״ה אמר לכו אל ארצכם. שהוא מיותר לפי הענין. אלא כמצוה שילכו ממנו כי המה נגד כבודו. והנה כיחש הרשע להם כונת לשון הקב״ה. אם בזדון אם בלי שום לב:
מלבי"ם על במדבר כב, יג
ויאמר אל שרי בלק וגו' מאן ה' לתתי להלך עמכם ר"ל שלא הזהיר אותי רק שלא להלוך עמכם שמשמע שעם שרים אחרים יש לי רשות ללכת, ואחר שבודאי ספר להם בלעם גם מה שלא הזהירו רק שלא יאור את העם הוציא מזה ג"כ שיוכל ללכת עם שרים אחרים לקבות ולא לארר כי לא יזיק להם שום קללה:
שפתי חכמים על במדבר כב, יג
ו ואם תאמר דלמא עמכם דהכא כמו לא תלך עמהם דהקדוש ברוך הוא. ויש לומר דהוכחתו למה לי עמכם הל"ל מאן ה' לתתי להלוך ותו לא. בשלמא עמהם דהקדוש ברוך הוא פירוש לא תלך כאשר הם חושבים לקללם אבל עמכם דהכא למה לי. והרא"ם פירש דדייק מקרא דויוסף עוד בלק שלוח שרים רבים ונכבדים מאלה:
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| וַיָּקָם | קוּם פועל | ק-ו-ם | 156 |
| בִּלְעָם | בִּלְעָם שם פרטי | 142 | |
| בַּבֹּקֶר | בֹּקֶר שם עצם | ב-ק-ר | 304 |
| וַיֹּאמֶר | אָמַר פועל | א-מ-ר | 257 |
| אֶל | אֵל מילת יחס | 31 | |
| שָׂרֵי | שַׂר שם עצם | ש-ר-ר | 510 |
| בָלָק | בָּלָק שם פרטי | 132 | |
| לְכוּ | יָלַךְ פועל | ה-ל-ך | 56 |
| אֶל | אֵל מילת יחס | 31 | |
| אַרְצְכֶם | אֶרֶץ שם עצם | א-ר-ץ | 351 |
| כִּי | כִּי מילת חיבור | 30 | |
| מֵאֵן | מָאֵן פועל | מ-א-ן | 91 |
| יְהוָה | — | 26 | |
| לְתִתִּי | נָתַן פועל | נ-ת-ן | 840 |
| לַהֲלֹךְ | הָלַךְ פועל | ה-ל-ך | 85 |
| עִמָּכֶם | עִם מילת יחס | ע-מ-ם | 170 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Numbers – אונקלוס במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Numbers – תרגום יונתן על במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רמב"ן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ramban on Numbers – Vocalized Edition (מקור) · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
- אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- בעל הטורים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kitzur Ba'al HaTurim on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, ברסלאו, תר"ס (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, הצופה לחכמת ישראל ח, בודפשט, תרפ"ח (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אור החיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Or HaChaim on Numbers – Vocalized Edition · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
- העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Numbers – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Numbers – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.