האם אישה צריכה לכסות ראש בבית?

ברחוב ובבית

השולחן ערוך (אה״ע כא, ב) פוסק: ״לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק, אחת פנויה ואחת אשת איש״. החובה המפורשת היא ״בשוק״ – ברשות הרבים. לגבי הבית, הגמרא מבחינה בין מקום ציבורי לחצר ולבית, ושם הדין קל יותר. לכן רבים מהפוסקים מתירים לאישה נשואה להיות בביתה בלי כיסוי ראש, כשאין שם זרים.

הידור

הזוהר מפליג בשבח האישה המכסה את שערותיה גם בתוך ביתה, ומייחס לכך ברכה לבית ולילדים. בעקבותיו כתבו כמה פוסקים, ובכללם המשנה ברורה, שראוי להקפיד על כיסוי גם בבית. מנהג נשים צדקניות לכסות את ראשן תמיד, לפחות במטפחת קלה. מצד שני, נשים רבות נוהגות להסיר כיסוי ראש בבית, וזה מותר לפי עיקר הדין.

אורחים

כשנמצאים בבית אנשים שאינם בני המשפחה הקרובה – למשל אורחים, שכנים או אנשי מקצוע – יש לכסות את הראש כמו ברשות הרבים. וכן בשעת תפילה וברכות, אם אינה מכוסה – יש מקפידות לכסות.

גרושה ואלמנה

השאלה אם גרושה ואלמנה חייבות בכיסוי ראש נידונה בפוסקים. רוב הפוסקים, אשכנזים וספרדים, סוברים שאישה שנישאה פעם – חייבת לכסות את ראשה ברשות הרבים גם אחרי גירושין או התאלמנות, כי ״אחת פנויה ואחת אשת איש״. יש שהקלו בשעת הצורך, למשל לגרושה צעירה שמחפשת שידוך, ויש בזה שיקולים רגישים – לכן בשאלה מעשית פונים לרב.

בפועל

כל אישה יכולה לבחור את רמת ההידור לפי מנהג משפחתה וקהילתה. העיקר הוא כיסוי מלא ברחוב ובמקום ציבורי, ובבית – לפי ההנהגה שקיבלה על עצמה, בלי לחץ ובלי ביקורת על מי שנוהגת אחרת.